שור שחור בניסן – הלכה או ליצנות בעלמא?

כבוד הרב שליט״א, רציתי לשאול בעניין האזהרה המובאת בגמרא לגבי שור שחור בימי ניסן. בגמרא פסחים קיב ע״ב נאמר שלא יעמוד אדם בפני השור בשעה שעולה מן האגם “מפני שהשטן מרקד בין קרניו”, ומיד מוסיף שם רבי שמואל: “בשור שחור, ובימי ניסן”, כלומר שהסכנה חמורה במיוחד כאשר מדובר בשור שחור ובחודש ניסן.מאידך, בגמרא ברכות ל״ב ע״א מובא לשון על “שחיטת שור שחור בניסן”, ורש״י שם מפרש: “זה ליצנות בעלמא”, ומשמע מדבריו שאין הכוונה לדברים כפשוטם אלא לאמירה מליצית בלבד. יוצא לכאורה שיש שני מקורות: אחד שמציג את העניין כסכנה ממשית (פסחים), ואחד שמציגו כליצנות (ברכות).השאלה היא: כיצד יש ליישב בין דברי רש״י בברכות, המגדיר את הביטוי כליצנות, לבין דברי הגמרא בפסחים שמציגים את הסכנה כהלכה למעשה? האם מדובר בשני עניינים שונים — האחד מליצה, והשני סכנה אמיתית? או שמא רש״י בברכות מדבר על ביטוי אחר לגמרי, ואילו בפסחים מדובר בסכנה ממשית שיש להיזהר ממנה?תודה רבה לכבוד הרב על הזמן ועל הבירור.