תיקון קוראים
מזה שכתוב שישמע בשבת בשחרית, מובן שמדובר שטעה שיום חול. ופשוט.
מיהו דווקא בהלכה זו שדילג פסוק אל בוקרא בטעות או שינה משמעות אין הבדל בין חול לשבת.

האם הגזירה על הסופרים שלא יתעשרו חלה גם על מגיהים?
בגמרא פסחים (דף נ' ע"ב) תנו רבנן כותבי ספרים תפלין ומזוזות הן ותגריהן ותגרי תגריהן וכל העוסקים במלאכת שמים וכו' – אינן רואין סימן ברכה לעולם. ואם עוסקין לשמה – רואין. עד כאן. הרי שכל העוסקין בזה בכלל.
מאת: פלוני | תאריך: ח׳ באלול ה׳תשע״ד – ספטמבר 3, 2014
ואם אני עוסק במלאכה נוספת על העיסוק שלי בסת"ם האם אוכל לזכות לברכה?
מלשון הגמרא נראה שלא רואים סימן ברכה בכל מעשיהם, וכמו שלפני כן הגמרא דקדקה לכתוב "ד' פרוטות אין בהן סימן ברכה", ואילו כאן כתבה אין רואין סימן ברכה. וכן נראה מדברי רבי יהושע בן לוי שם שאמר שהתענו כנסת הגדולה על כותבי סת"ם "שלא יתעשרו". וכן זיל בתר טעמא שאלמלי מתעשרין אין כותבין. וא"כ בכל מלאכותיהם לא יתעשרו. ומכל מקום אם עוסקים לשמה (להיות המצוה מצויה לצריכין לה. רש"י). הם רואים סימן ברכה (דהואיל ולשמה עושין לא יניחו בשביל עושרן. רש"י).
מאת: פלוני | תאריך: י׳ באלול ה׳תשפ״ו – אוגוסט 23, 2026
בגמרא בפסחים מובא שסופרי סת"ם אינן רואין סימן ברכה כדי שהסופרים יעשו לשמה ואלמלא מתעשרין אין כותבין, אני רוצה לשאול מהו אותו לשמה הנאמר (ואף ע"פ דברי רש"י כדי שתהיה המצווה מצויה) ואם מתכוון הכותב גם כדי להתפרנס מזה הוא לא יצליח? בשום דבר? שואל בתור מישהוא שרוצה ללמוד כתיבת סת"ם, האם עלי לחשוש מזה? נ.ב. אפשר לראות אנשים שכן מכניסים מזה כסף וא"כ איפה דברי חכמים לידי ביטוי?
א. גם כדי להתפרנס לשם שמים זה לשמה.
ב. מה ששאל שכמה כאלה שמכניסים מזה כסף, שמעתי פעם ממו”ר ועט”ר מרן ראש הישיבה זצ”ל, שכיון שהטעם שיהיו עניים כדי שיכתבו “שאלמלי מתעשרין אין כותבין” (פסחים דף נ ע”ב), היום גם שמתעשרים כותבים, ואדרבא יש לו מנה רוצה מאתיים, הקב”ה נותן להתעשר מזה.