אמירת "ויכולו" ביום הכיפורים שחל בשבת

עיין ביביע אומר (ח"ו סימן מ"ד) וזה לשונו שם "אם יש לתלות בדרך הטבע בריבוי המאכל ומשתה וכיוצ"ב אה"נ דלא הוי סימן קללה, ואין בזה כל סימן הן לטוב והן למוטב וכן הורתי כמה פעמים וכו' ובלבד שיתחזקו בלימוד תורתנו הקדושה שהיא חיינו ואורך ימינו וברוך ה'ועלתה להם שנה לחיים טובים ולשלום 

כן. שהרי הרמב"ם בהלכות תפלה ס"ב ה"ז לא גרס כלל תוספת זו וא"כ אע"פ שנהגו להוסיף ודאי שאין זה מעכב

בודאי מותר, ואין כל מקום להסתפק בזה 
רק אם עושים אותה בערב כיפור עצמו (ולא בלילה שפני) ישתדלו לא להאריך שעות רבות בדרשות ולימודים, כדי שיספיקו לשוב לביתם (במידה וגרים רחוק), להתארגן ולאכול ולשתות לקראת הצום. ולעשות כפרות, ולהשתטח על קברי צדיקים (לנוהגים כן) וכו' 

אף על פי שלדעת רוב האחרונים אין אסר לתקוע בין השמשות, למעשה יש להקפיד לתקוע אחר צאת הכוכבים (20 דקות אחר השקיעה). כמבואר בחזון עובדיה (עמוד רע"ו) ובתפילה למשה (חלק ב' סימן ל"א).

– כמו שעושים בכסף או בתרנגולת, רק לומר זה הדג ילך לצדקה ואני אכנס לחיים טובים ולשלום.
– אין צריך לתת את הדג בעצמו לעניים, אפשר (ואולי עדיף) שאתם בעצמכם תאכלו אותו ואת שוויו תתנו לעניים.

יוםמ כיפור כבר חלף הלך לו, אבל אולי יהיה בזה תועלת להבא:
1. אין חובה להוציא שלשה ספרי תורה בתפילת כל נדרי, וגם ספר תורה אחד מספיק (עיין כף החיים סימן תרי"ט אות ט"ז). אבל אם אפשר בקלות לדאות לשלשה ספרי תורה – עדיף. כך גם תוכלו לקרוא בהם בשחרית ובמפטיר ובמינחה, בלי צורך להטריח את הציבור בגלילת ספר התורה הבודד.
2,3. תביא עוד שני ספרי תורה ברכב, ואז אפשר להקל להביאם בלא שיהיו עשרה (עיין הלכה ברורה סוף סימן קל"ה).
4. אין צריך לקרוא בספר תורה לפחות שלשה פעמים, אלא כל שעושים כן לצורך רבים מותר להביאו, ולהחזירו אחר כך.

אם כואב לו הראש (או הגב) מאוד עד שהוא ממש חולה מזה (ונופל למשכב), יכול לבלוע הכדור בלי מים.

מנהג ג'רבא ליטול עד סוף הפרק (שו"ת שואל ונשאל ח"ה חלק אורח חיים סימן ק"ה ובספר באר משה או"ח סימן תרי"ג)

זמן הכפרות עבר וגם יום כיפור. אבל להבא:
1. נוהגים לעשות "כפרות" גם לעוברים, ואם עושים כן בכסף אז מספיק לעשות פעם אחת, ואין חוששין לתאומים.
2. בהריון תקין ונורמלי חייבת האשה להתענות. אך אם ההריון בסיכון, חס ושלום, צריך לשאול רב על כל מקרה לגופו.

מספר כ"ו אינו מתחלק לחמש, כך שאי אפשר שיהיה מספר שוה בכל התפילות ולכן בחרו הגאונים בחלוקה זו (עיין בטור אורח חיים סוף סימן תכ"ר) ולא ראיתי טעם בשום ספר מדוע בתפילה זו מנין זה ובתפילה אחרת מנין שונה. רק לעניות דעתי לתת טעם לזה מסברא, שמכיון שמוסף היא התפילה החשובה ביום ביום כיפור כי מזכירים בה את סדר העבודה, לכן תקנו בה שבע פעמים ויעבור (ובפרט שנוהגים לומר אחר כל ויעבור פסוק א' מאנא בכח), וכן בנעילה שהזמן קצר ומצומצם תקנו שלש פעמים ומנחה שהיא שעת רצון נשגבת תקנו שש פעמים. ונותרו לערבית ושחרית חמש חמש (וכן יש טעמים על פי הסוף למספר הפעמים בכל תפילה).