עליה לקבר בחודש ניסן.

אין הדבר כדאי, כי יתכן ובפסיעות של סוף קדיש תתקבל הם נחשבים פסיעות של החזרה (עי’ בשו”ת יבי”א ח”ה או”ח סי’ ט)

עושה אזכרת האחד עשר בתום אחד עשר חודש, ומפסיקים אז שבוע מלומר קדיש.

מעיקר הדין מותר. אמנם דעת מרן ראש הישיבה לנהוג כמנהג מרן החיד”א בספר עבודת הקודש (יוסף בסדר) שלא לטעום כלום מתחילת הלימוד מלבד קפה ותה.

בערב חג מותר.

מסתבר שכוונת השואל לחשוש מפני שבעת ההשתלה מגלחים את כל השערות. ולמעשה נראה שאם מניעת ההשתלה בימי העומר תגרור אחריה דחיית ההשתלה בזמן רב וכו’, יש לדון זה כעין מסתפר  לרפואה שמותר אף באבילות חדשה (עי’ חזו”ע אבלות ח”ב עמ’ רפט), וכל שכן במנהג זה. וע”ע מה שכתבתי במחקרי ארץ ח”ד (סימן א’ אות א’).

עי’ בספר יעלה הדס (פרק כ”ג סעיף כד) שכך מנהג תוניס מרוקו ואלג’יר. ומפסיקים לומר קדיש עד שבוע פקידת השנה (סוף יב חודש).

קדיש על ישראל אחר הלימוד אין נכון להפסיק כלל, כמ”ש בשו”ת רב פעלים ח”ב  (יו”ד סי’ לב), ובספר זכרי כהונה ח”א (מערכת ק אות ז) ובספר חזון עובדיה אבילות (ח”א עמ’ שלו).

סיום מסכת חשוב מאד, בפרט באזכרת הי”ב, אלא אם כן באזכרת הי”א יהיו יותר אנשים שזיכוי הרבים גדול מאד.

1. מן הדין אין איסור אף בשבת, אך שמצד דרך ארץ נכון שלא לעשות כן אף בחול (עי’ בשו”ת רבבות אפרים חלק ח’ סי’ תקס”ד)

2. אזכרת האחד עשר יום לפני יום הקבורה דהיינו ליל כג ניסן (או כג ניסן ביום) מותר לעלות בחודש ניסן בתנאי שיתאפקו מלבכות, אם יש חשש לבכייה עדיף לדחות זאת. מותר להשען ולהניח את הראש על המצבה (וע”ע בהגהת מור”ם בשו”ע יו”ד ק”ס שפד).

1. יש שנהגו כן בג’רבא, עי’ בספר ה’ נסי ח”ב (סי’ יט-כ).
2. לא שמענו על מנהג כזה מעולם, ולכאורה הוא נגד ההלכה, ויש לבטלו. (ואולי מנהג זה נבע ממה ששמע שאומרים שצריך לאכילת מצה בליל הסדר (שמברכים על אכילת מצה) שתהיה שמורה ומזה הבינו שכל מצה שמורה צריך לברך עליה על אכילת מצה. ואין זה נכון).

בערב החג יש להכין נר נשמה בכדי להעביר מאש לאש לצורך “אוכל נפש” וכן להדלקת נרות שבת.
והמדליק בשמן ראוי מאד להכין גם הפתילות להדלקת נרות השבת.
– בטרם השקיעה תדליק בברכה נרות של יו”ט בלא ברכת שהחיינו (לספרדים).
– ביום שישי ערב שבת קודש בטרם השקיעה תדליק נרות שבת, אלא שכיון שלספרדים אין מברכין על תוספת אורה, לכן לכתחילה תברך ותדליק הנרות במקום שאינו דולק בו החשמל (כגון בחדר, ותהנה מהאור מספר דקות) ואח”כ רשאית להוציאם למקום שחפצה (קודם השקיעה).

הגהתך נראית נכונה. ודעת רה”י להתיר גם באסרו חג.