תיקון קוראים
מזה שכתוב שישמע בשבת בשחרית, מובן שמדובר שטעה שיום חול. ופשוט.
מיהו דווקא בהלכה זו שדילג פסוק אל בוקרא בטעות או שינה משמעות אין הבדל בין חול לשבת.

מה הדין עם היתפרסם בעיתון לשון הרע האם מותר לספר על זה כיון שנתגלה?
יש בזה מחלוקת בין הראשונים לרמב"ם מותר ושאר הראשונים לא התירו לה"ר שנתפרסם בפני ג'. ואין לקבלו לאמת, דהפירסום אינו הוכחה לאמיתותו. וגם הרמב"ם שהתיר אינו מתיר אלא שנכנס דרך אגב בתוך סיפורו, אבל לא שתהיה לו מטרה לדבר או לפרסם.
(וההיתר בפני שלשה נאמר באופנים אחרים. או כשאדם מספר ענינים פרטיים שלו בפני ג', דאין בזה רכילות אם השומע מעביר את זה הלאה. או בדבר שאינו רע בודאי, אלא דבר שמשתמע לב' פנים, אזי כשאומר לשלושה הוא מוציא את זה בפן שמשמע לפן החיובי ולא השלילי)