תיקון קוראים
מזה שכתוב שישמע בשבת בשחרית, מובן שמדובר שטעה שיום חול. ופשוט.
מיהו דווקא בהלכה זו שדילג פסוק אל בוקרא בטעות או שינה משמעות אין הבדל בין חול לשבת.

אנחנו כהנים ובלוויה של סבתא שלי הקברן טען שמותר לבנים שלה ללכת אחרי המיטה גם כשהם צריכים לעבור בין קברים אחרים. האם כך ההלכה? באותה הלוויה הקברן לא איפשר לאמר הספדים ועשה הכל במהירות. חשבנו לגבור עליו בכח ולהחזיר את המיטה אחורה ולעקב הכל. חששנו שאולי אסור להחזיר את המיטה אחורה. האם יש בכך איסור?
א. רבים מהראשונים מתירים להטמא גם למתים אחרים בשעה שמטמא למת שלו קודם קבורה. ומ"מ מרן בש"ע יו"ד (סי' שע"ג ס"ז) אסר בזה, וכפי הנראה טעמו מחמת שאחר הקבורה אסור להטמאות לאחרים, ולכן אם יקבור את מתו באמצע ביה"ק לא יוכל להטמאות לו כיון שאחר הקבורה מיד יטמא בכל הקברות שמסביב. ויש מקומות שנהגו להקל בזה (כמבואר בשלחן גבוה וארץ חיים שם), ויש להם על מה שיסמוכו, אף שנכון להחמיר בזה וכדעת מרן ז"ל שקבלנו הוראותיו. וכ"ש במקום שאין להם מנהג ידוע שאין להם להקל בזה.
ב. אם בהחזרת המטה לאחור יראה כבזיון, אין לעשות כן. אך בלאו הכי לא מובן כ"כ מה ירויחו, למה אם המטה תהיה כמה מטרים רחוק יאפשר הספדים ולמה אם תהיה איפה שהיא עכשיו לא יאפשר. ואם הוא ממהר במלאכתו, ואם יאריכו יברח, לא יוכלו להאריך בהספדים. אף שלכאורה היה להם לחפש פשרה, ולומר לו שיספידו בקצרה. אך כדאי שיעדכנו את הנהלת החברא קדישא על כך, שלא יחזרו מקרים כאלה, וכמובן בעדינות, שלא יפתרוהו מעבודתו, אלא שיתוקן הדבר.