תיקון קוראים
מזה שכתוב שישמע בשבת בשחרית, מובן שמדובר שטעה שיום חול. ופשוט.
מיהו דווקא בהלכה זו שדילג פסוק אל בוקרא בטעות או שינה משמעות אין הבדל בין חול לשבת.

אדם מבוגר בגיל מופלג, התבסר על מחלה קשה לאחר מכן פנה לרופאים לחפש תרופה אך נענה שאין תרופה ואין דרך לרפא אותו מחוליו למרות סבלו הרבה בנוסף התבסר שימיו ספורים. אותו האדם מבוגר מצבו מדרדר מאוד רצונו הוא לחזור אל בוראו בדרך הטבע ומבקש לא לקרוא לרופא כדי שזה יאריך את סבלו, כי במילא אין מרפא למחלה ואין לאדם המבוגר רצון להמשיך לסבול. מה על בן משפחה לעשות בדבר, לכבד את רצון המבוגר או לפעול בניגוד לרצונו ?
לכבד את רצונו
אך אם התחיל בטיפול בהנשמה וכיו"ב אסור לנתק