לקבל שבת האזינו מבעוד יום

נאמר לי משני רבנים תלמידי כסא רחמים שהרב מאזוז סובר שצריך לתקוע תקיעה של תשרת כ 6 שניות מדוע ? ( לא ידעו לומר לי ) הריי מהנלמד בשולחן ערוך שאורך תקיעה כתרועה. ובפועל מהרבה הקלטות שעשיתי וגם למספר תוקעים ותיקים יצא ש 9 תרומיטין יוצא ממוצע שניה ומטה אם כך העובדה, איך יוצא לרב להחמיר ולעשות 6 שניות אבקש לדעת איך לנהוג בראש השנה ??

מדוע חלק מהשבטים נולדו לשפחות ולא לאמהות הקדושות? ומדוע דווקא הם?

כתוב בתורה וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות ועיין לרש״י ז״ל שם ד״ה אחות נביות ממשמע שנאמר אחות נביות איני יודע שהיא אחות נביות? אלא למדנו שמת ישמעאל משיעדה לעשו קודם נישואיה והשיאה נביות אחיה עכ״ל משמע מדברי רש״י שישמעאל קרוב למותו נתן את הבת שלו לעשו ואחרי שמת עשו התחתן איתה וקשה לי הרי אמרו חז״ל שישמעאל בסוף ימיו חזר בתשובה ואיך נתן את הבת שלו לעשו שהיה רשע ?

בבית מלון. איפה להדליק נרות? בחדר אי אפשר ממש

האם יש חיוב לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום כשאין קריאת התורה בציבור, ונפק"מ למעשה בתקופת הקורונה. הרי לכאורה לפי מה שלמדתי בגמ' ובקצת הפסקים כך נראה לי להציע את השאלה. בגמ' בברכות הרי מבואר שיש ענין להשלים פרשיותיו עם הציבור, משמע לכאורה דדוקא כשיש ציבור הקוראים את הפרשה אזי חובה ג"כ ליחיד לקרותה ולהשלימה, משא"כ כשאין הציבור קוראים אותה. ובפרט ל פי טעמו של התרומת הדשן שהובא בב"י שיש ענין לקרוא במה שהציבור קוראים, וכן לפי הערוך השולחן שזה נלמד ממה שאומרים בתפילה "לשמוע וללמוד", אך לפי טעמו של הלבוש שיש מצוה לקרוא כדי להיות בקי בכל התורה אז אולי חייבים לקרוא בכל אופן. והנה אני גר בארגנטינה, והשאלה שלי היא, על הצד שאין חובה לקרוא שמו"ת כשאין קריאת התורה בציבור כלל וכנ"ל, מה הדין בזמנים אלו של מגיפת הקורונה שבתי כנסיות פה עדיין סגורים, (ולכאורה אף אלו שמארגנים מניינים וקוראים בתורה, שלא כדין הם עושים, כי הרי זה מסכן את הציבור רח"ל ואף המדינה כאן אינה מרשה, ואף את"ל שכדין הם עושים אולי הם לא נקראים "ציבור" לזה, כי צריכים דוקא

ראב"ע בפירושו על הפסוק "ושננתם לבניך ודברת בם וכו'" (דברים ו' ז') כתב "בשבתך- דבק עם ודברת בם". לכאורה כוונתו לומר שחלק זה בפסוק קאי על ודברת בם ולא על ושננתם לבניך (כמו שאכן מוכח מכך שלומדים דיני ק"ש מחלק זה בפסוק ולא דיני תלמוד תורה). רציתי לדעת איך פירוש זה מסתדר עם הטעמים בפסוק? הרי "ודברת בם" הוא באתנח, ולכאורה לפי פירוש זה האתנח אמור להיות ב"ושננתם לבניך".

1. חצי שעה לפני זמן הדה"נ, וצריך עדיין להכין בשר, לנקות שאריות וכו' לסדר ולשטוף קצת כלים ולהתרחץ. כש"ברור" ודאי שידליקו אחר זמן הדה"נ, מה לעשות ?

2. אחרי הדה"נ, קבלת שבת ושקיעת החמה ומרגישים רעב וצמא, האם מותר בקביעות לשתות קפה ועוגה ?

3. האם בשב"ק מותר להוציא בגדים מ"מייבש-כביסה" (פתוח לא פועל אך מחובר לחשמל). האם מותר להעביר כביסה ממקום למקום (כביסה הנצרכת / אינה נצרכת לשבת) כגון מהשולחן למטה, מהמטה לארון וכדו'.

4. אם בדרך כלל מתאחרים בקביעות ב"כמה דקות בודדות" מזמן הדה"נ הנהוג, מה על הבעל לעשות (מעבר לעזרה בימי חמישי ושישי).