האם מותר לעשות קידוש לפני תפלת ערבית?

בבית מלון. איפה להדליק נרות? בחדר אי אפשר ממש

האם יש חיוב לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום כשאין קריאת התורה בציבור, ונפק"מ למעשה בתקופת הקורונה. הרי לכאורה לפי מה שלמדתי בגמ' ובקצת הפסקים כך נראה לי להציע את השאלה. בגמ' בברכות הרי מבואר שיש ענין להשלים פרשיותיו עם הציבור, משמע לכאורה דדוקא כשיש ציבור הקוראים את הפרשה אזי חובה ג"כ ליחיד לקרותה ולהשלימה, משא"כ כשאין הציבור קוראים אותה. ובפרט ל פי טעמו של התרומת הדשן שהובא בב"י שיש ענין לקרוא במה שהציבור קוראים, וכן לפי הערוך השולחן שזה נלמד ממה שאומרים בתפילה "לשמוע וללמוד", אך לפי טעמו של הלבוש שיש מצוה לקרוא כדי להיות בקי בכל התורה אז אולי חייבים לקרוא בכל אופן. והנה אני גר בארגנטינה, והשאלה שלי היא, על הצד שאין חובה לקרוא שמו"ת כשאין קריאת התורה בציבור כלל וכנ"ל, מה הדין בזמנים אלו של מגיפת הקורונה שבתי כנסיות פה עדיין סגורים, (ולכאורה אף אלו שמארגנים מניינים וקוראים בתורה, שלא כדין הם עושים, כי הרי זה מסכן את הציבור רח"ל ואף המדינה כאן אינה מרשה, ואף את"ל שכדין הם עושים אולי הם לא נקראים "ציבור" לזה, כי צריכים דוקא

1.יש גדר חשמלית. הגדר בנויה כך : יש חוטי חשמל שעוברים בתוך נקבים בעמודים. הגדר בנויה כך שיש הרבה חוטים שעוברים בתוך נקבים בתוך העמודים עד כדי כך שלגדר היה דין של לבוד.   כרגע המצב הוא שאין לגדר דין של לבוד כי הרבה חוטים בשליש התחתון של הגדר נמתחו כלפי מעלה עקב עבודות עפר. כלומר,בחלק התחתון הגדר נפרצה ונפסלה. החוט חשמל הכי עליון קיים והוא מושחל בין נקב לנקב בתוך העמודים ולמעשה הוא יוצר צורת הפתח למרות שהגדר נפרצה. בנוסף ,באורך של כמה מטרים בגדר שנפרצה יש עמודים שנתלשו מהקרקע, ולמרות שהחוט חשמל הכי עליון עובר בתוך עמוד שנתלש הוא נשאר מתוח בגלל עמודים אחרים שהם כן מחוברים לקרקע.כלומר, גם אם העמודים שנתלשו מהקרקע לא היו קיימים החוט העליון היה נשאר מתוח בגלל עמודים שהם כן מחוברים לקרקע.   במצב כזה האם בדיעבד גדול זה נחשב לצורת הפתח ? 

  2.אדם שם בתוך סיר עם ביצים מבושלות מים מהברז והניח על הפלטה. הוא עשה זאת במזיד. כמובן שיש פה איסור בישול של המים. האם מותר לאכול את הביצים חמות או שחייב לחכות שהן יתקררו ואז לאכול?

3.ידוע לי שחוט צורת הפתח חייב לעבור מעל העמוד. קראתי שיש ש

סיר חמין שעמד על כיסוי הפח שעל הגז, והנוזלים התאדו ממנו כמעט לחלוטין, וכמעט שהתבשיל נחרך. א. האם מותר לערות עליו מים רותחים מהמיני בר המהודר לשבת. ב. האם יש איזשהו פתרון הלכתי שמוסכם לכל הדעות כיצד להציל את הצולנ'ט? אם אפשר לציין מקורות כמה שאפשר.

למדנו בחזו"ע ח"א שמותר להטמין תבשיל צונן אפילו כדי להפיג צינתו, ושאלתי היא האם מותר להניחו אחרי שעטפתי אותו, על גבי פלטה כבויה שתדלק בהמשך, כלומר גרם הדלקה? ועוד שאלה, לפי המנהג שמותר לעטוף בשמיכה מע"ש תבשיל שעל הפלטה, כדעת הרמב"ן שנחשב כאינו מוסיף הבל, שהאי לחודא קאי והאי וכו' למה באמת אסור לעטוף שניצל קר בנייר אלומיניום [למשל] בשבת ולהניחו ע"ג פלטה חמה, והרי כשעטפתי אותו - היה צונן, ומותר להטמין צונן בדבר שאינו מוסיף הבל, וגם להכניסו מתחת לשמיכה שעל הפלטה, לכאורה היה צריך להיות מותר, שלפי האחרונים [ארץ חיים סתהון ועוד] שכתבו שהמנהג להקל, הוא משום שנחשב כדבר שאינו מוסיף הבל, ולמה אסור, וא"ת שאסור כי ניכר שמשתנה החום, למה התירו להטמין בכלי שני [וראיתי במנוחת אהבה ח"א שזה נחשב כאינו מוסיף הבל, כי הוא מתקרר והולך, ע"ש, אבל בפועל הדבר המוטמן מתחמם חום הניכר? ואם כן ממה נפשך: אם נלך אחר חום הניכר - קשה למה התירו להטמין בכלי שני, ואם נלך אחרי הגדרת דבר שאינו מוסיף הבל - גם הטמנה בשמיכה שעל הסירים שעל הפלטה -נחשבת דבר שאינו מ"ה, ולכאורה היה לנו להתיר?