ראשית יש להקדים שהשאלה לא מדוייקת שרק הרמ”א בהגהתו בשלחן ערוך (סוף סימן תרצג) כתב דין זה. וגם לא כתב שום טעם, אם כי זה נכון שמקורו במהרי”ל, ובמנהגי מהרי”ל (הלכות פורים אות יא) כתב טעם זה. אלא שהמעיין במהרי”ל שם יראה שרק הביא “סמך” לדין מהפסוק ולא שזה עיקר טעמו. ומה גם ששאר הטעמים שכתב אינם מספיקים, ורוב הפוסקים פסקו להיפך (וביניהם מרן בבדק הבית יורה דעה סוף סימן רס”ב), מטעם דמקרא מגילה חשיב תדיר גבי מילה הואיל וזמנה קבוע בכל שנה, ועוד דאיכא פרסומי ניסא במקרא מגילה, ועוד שהיא מצוה דרבים וראוי להקדימה וגם שנוהגים לעשות המילה אחר צאת הקהל מבית הכנסת. וכבר קיבץ דברי האחרונים בזה בספר חזון עובדיה – פורים (עמוד ק”ט הערה ל”ב).ע”ש.