קריאת שמו"ת פרשה פרשה

אחרי שתקנו להתפלל תפלת שבת אין להתפלל תפלת חול, רק אם הוא כבר התחיל בטעות ברכת “אתה חונן” יסיים את הברכה מהטעם שזה עיקר הדין. [מלבד תפלת מוסף שיפסיק באמצע הברכה]. אם יש חולה שרוצים להתפלל עליו, אפשר להתפלל באופן אישי ולומר “שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא”.

רפואה שלמה ובשורות טובות

אולי לדעת הש"ע שאפשר לקרוא הפרשה מיום א', ויש אומרים שאפשר לקרוא הפרשה כולה פ"א מקרא ושוב לקראה כולה פ"א מקרא, ואח"כ כל התרגום, אז גם זה מועיל. (ולא מצאתי כעת מי שכתב בזה).

אבל הפוסקים כתבו שראוי לנהוג כד' האר"י לקרוא כל הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום פסוק אחר פסוק ביום שישי אחר שחרית.

מרן ראש הישיבה שליט"א קורא ביום שישי אחר התפילה את כל הפרשה מתחילת ועד סופה כל פסוק פעמיים מקרא ואח"כ פעם אחת את התרגום של אותו פסוק, ועובר לפסוק הבא שניים מקרא ואחד תרגום.

ואמנם יש שיטת הגר"א שקוראים קטע שלם מקרא פעמיים ואח"כ תרגום של כל הקטע, ומרן שליט"א הביא ראיה נפלאה מן התלמוד נגד זה, ואמר שהגר"א יתרץ שאמנם לכתחילה צריך לקרא כל פסוק שמו"ת אבל אפשר להקל לקרא קטע שלם מקרא ואח"כ התרגום על כל הקטע.

– אפשר לכתחילה (עיין מחקרי ארץ ח"ב סי' כ').

– אלא שאם קורא קודם עה"ש אינו יכול לקראה עם טלית ותפילין, וחבל.

-יישר כח על הקבלה, וירבו כמותך בישראל.

לגבי קריאת שמו”ת:

-מעיקר הדין בודאי אתה יוצא במה שקראת במשך השבוע, ותשלים רק את ההמשך ביום שישי.

– הקריאה של ליל שישי שהיא רק מקרא – צריך לחזור עליה עוד פעם אחת מקרא ופעם אחת תרגום ואח”כ תמשיך את שאר הפרשה.

אבל לפי הקבלה ראוי ונכון לחזור ולקרא את כל הפרשה כולה ברצף אחד שנים מקרא ואחד תרגום.

א. "הנץ החמה" – אם הה"א של הנץ היא ה' השימוש א"צ אותה, אבל זה משורש המילה כמו "הנצו הרמונים", כמ"ש תיו"ט ברכות פ"א מ"ב.

ב. הוגים בקמץ חטוף, וגם "כל נדרי" הוגים בקמץ חטוף.

ע"פ תורת הסוד, בלילה אומרים "בה" וביום אומרים "בו".

החלוקה הנדפסת בחומשים אינה מחייבת, ונוסדה ע"י המדפיסים.

ניתן לשנות ולהפסיק במקומות אחרים כפי הצורך. ובלבד שתעמדו בתנאים ההלכתיים לכך (שלא לשייר בפרשה פחות משלשה פסוקים, שלא להפסיק בדבר לא טוב). בחומש איש מצליח מסומנים בכוכביות המקומות שאפשר להפסיק בהם.

א. בתרגום מבטאים את שם ה' באדנות, בדיוק כמו במקרא.

ב. מותר, כיון שכולם יודעים שכך מנהג הספרדים.

יש ראשונים שסוברים שבעניית ברכו מקבלים שבת, ולאו דוקא תפילת ערבית, ראה בחזו"ע שם עמ' רצ"ה.