אני בעלת תשובה מזה כמה שנים ב"ה ויש לי אחים נשואים שג"כ מתחזקים ב"ה ורציתי לשאול האם מותר לי ללכת לסליחות יחד עם אחי ואשתו (אנו צנועות בלבושינו וחרדיות) כיון שזה מקרב אותו וגם אני ואשתו מתחזקות מכך. וכמובן הכל בצניעות והפרדה גמורה.
אם הולכות בצניעות ומיד בסיום הסליחות חוזרות לביתן ונזהרות שלא להתערבב עם הגברים ביציאה ובכניסה לבית הכנסת (ניתן לצאת דקה לפני הגברים) אז אין בעיה ללכת.
האם מותר להתקשר ולדבר עם מוקדנית אישה בקווי סיוע לבעיות רגשיות?
קול אשה שאינו מכיר ואפילו מכיר ואינו קול זמרה ויש צורך בעצם השיחה הדבר מותר. אבל כמובן “קול באשה ערווה” ואין שום היתר לנסות ליהנות מעצם הקול, וכל שיכול לדבר דווקא עם גבר בקלות יעשה כן. וכשנאלץ לדבר עם אשה הוא רק לתוכן העניין ולא לעצם הקול. וע”ע בגמרא (סנהדרין עה ע”א).
הליכה בימי בין המצרים יחידי בין שעה רביעית לתשיעית
אין הכרח שמרן הש”ע חולק על החילוק שכתב הרב אשל אברהם, וגם מרן הגר”ע זצ”ל בספרו חזון עובדיה – ארבע תעניות (עמוד קכ”ז) הביא דברי האחרונים שחלקו כן. ומי כמוהו נאמן לפסקי מרן כנודע.
מותר לכבס כרגיל בבין המצרים, רק בשבוע שחל בו תשעה באב אסור, והשנה שחל תשעה באב ביום ראשון- מותר מעיקר הדין לכבס ללא הגבלה עד תשעה באב. (אמנם מנהג בני אשכנז להחמיר שלא לכבס מר”ח אב. וכן נהגו בג’רבא. אבל רוב עדות הפרדים מקילים בזה. וכן מורה ובא מרן ראש הישיבה נר”ו).
אם יש לו צורך בכך, כגון שצריך לפנות הדירה שגר בה וכיוצא, מותר אף אם לא עשו חנוכת בית לפני כן ואף אחרי ראש חודש אב (עיין בחזון עבדיה – ארבע תעניות עמוד קס”ז).
גם המחמירים ברחיצה, מודים להקל לרחוץ במים קרים (כן דעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל).
ואין בזה חילוק בין תלמידי ישיבה לאחרים (אלא שבתלמידי ישיבה יש חשש חילול ה’ אם לא יתרחצו).
הבדל בהיתר רחיצה מראש חודש אב בין איזורים שונים בארץ.
אומרים שהמציאות בג’רבא קרוב לערי דרום הארץ. ומכל מקום גם בשאר אזורי הארץ היכן שהדבר קשה, כיון שבדורנו הורגלו להתרחץ הרבה (שלא כמו בדורות הקודמים) ובפרט היכן שבמציאות מזיע הרבה, שיכול להקל . ומי שלא מזיע (ובפרט בימים שלא חמים כל כך), ויכל בנקל להחמיר, תבוא עליו ברכה.
עד ר”ח אב מותר לקנות כל דבר שאין מברכים עליו שהחיינו (ורק אחרי ר”ח אב ממעטים במשא ומתן של שמחה).וה”ה לתפור בגד חדש עד ר”ח אב, ובלבד שלא מברכים עליו שהחיינו.