בפרשת כי תצא: כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. פירש רש"י: למען יברכך. ואף על פי שבאת לידו שלא במתכון, קל וחמר לעושה במתכון. אמור מעתה, נפלה סלע מידו ומצאה עני ונתפרנס בה הרי הוא מתברך עליה. עד כאן.
וקשה, שפשט הפסוק מיירי שיכול לחזור ולקחתו, ורק בגלל ציווי התורה – לא חזר לקחתו, ועל זה הובטחה לו ברכת ה', וא"כ איך רש"י לומד מכאן, למקרה של נפלה סלע מידו?