מה דעת כבוד הרב מזוז על רבי נחמן מברסלב וכתביו (ליקוטי מוהר"ן, ספר המדות וכדומה, ששמעתי מפי אחד מתלמידיו, שהרב למד ספרים אלה)? והאם חסיד ברסלב יוכל לעמוד בתנאים שמציבה כסא רחמים לתלמידיה? (חשבתי לשלוח את בני שיחיה, ללמוד אצלכם בשיעור א' שנה הבאה, משתי סיבות: הא' שראיתי אצלנו בבית הכנסת את הפירות הטובים של הישיבה, וב' כי אפילו שאני חסיד ברסלב, סוף כל סוף אני ספרדי).
מעריך ומכבד, משבח את "ספר המדות". התנאים בישיבה: זה לבוש של בני תורה. ללמוד בסדרי הישיבה את הספרים הנהוגים בישיבה. (ש"ס מפרשים והלכה). אין ללכת בזמן הסדרים כדי לשמוע שיחות של רבנים חשובים וצדיקים, (אבל מחוץ לסדרים אין בעיה). בר"ה מתפללים בישיבה בלבד. (אגב: מרן ראש הישיבה שליט"א אומר שעשר דקות לימוד בספר המדות ביום ר"ה בארץ ישראל עדיף מנסיעה לאומן וכן הוא נוהג).
כדאי להקדיש חצי שעה ללמוד שלחן ערוך ומשנה ברורה ובשעה שנותרה יכול ללמוד דף היומי וישתדל באותה חצי שעה לסכם מה למד ולבדוק עצמו אם מקיים כל זה, וגם בגמרא ישתדל ללמוד טוב ולחזור וה’ יהיה בעזרך.
לא ראוי ללומדה לפני ואף אם סיים את כל הש”ס. ומרן ראש הישיבה זצ”ל היה מורה במקרה כזה שאחרי סגירת התנאים ומסיבת הוורט יתחיל בלימוד מסכת זו, ומ”מ היה אומר שסיום הש”ס יכול לעשות גם קודם שלמדה, ונימוקו עימו כי זה כל אשר יכול ללמוד כעת. ולא גרע ממי שסיים את התלמוד ולא למד מסכת כלים וכו’, שחשיב שפיר סיום הש”ס.
לכתחילה יש להפקיר את המקום לפני שתטיל ביצים. ובדיעבד בדורנו שאין אנו רגילים ביונים ואין אנו רוצים בליכלוכם יש אומדן דעת שלא כיון לזכות בהם. עי’ ויען שמואל חלק ז סי’ כה.
התרומה הייתה ל”שותפות בספר תורה” ולא לכתיבת הספר. השותפות הייתה ע”י תרומה לישיבה וכמבואר כ”ז בנוסח הצוואה של מרן רה”י זצוק”ל : א”צ לעשות ס”ת לשמי ואם רוצים להביא הכנסות לישיבה יעשו. ורק לישיבה בלבד ורק פעם אחת ולא יותר.”