שמעתי את מרן ראש הישיבה שקובל על הגר"א נבנצל שטוען שאיגרת הנציב הרומי זה ספר מסולף, בגלל שכתוב שם שהכהנים היו שוחטים עם בגדים אדומים. שאלתי את הרב נבנצל והוא אמר שלא רק השחיטה אלא כל העבודות כתוב שהם עשו בבגדים אדומים קבלה והולכה. לכן תירוץ מרן ראש הישיבה לא שייך כאן שהרי קבלה לא כשרה בזר? האם הספר עדיין נאמן לראש הישיבה?
לא קָבַלְתִּי על הגר"א נבנצל רק יישבתי להערתו (עיין באור – תורה תשרי תשס"ה עמוד מז). והלשון שם: והכהנים "בשעת אותה עבודה" היו לובשים אדום, ויתכן לפרשו בשעת השחיטה או בשעת ההפשטה. ולא יתכן שהגאון יעב"ץ וסדר הדורות ור' חיים פלאג'י, שלשתם לא הרגישו בהערת הרב נבנצל נר"ו.
לא ראוי ללומדה לפני ואף אם סיים את כל הש”ס. ומרן ראש הישיבה זצ”ל היה מורה במקרה כזה שאחרי סגירת התנאים ומסיבת הוורט יתחיל בלימוד מסכת זו, ומ”מ היה אומר שסיום הש”ס יכול לעשות גם קודם שלמדה, ונימוקו עימו כי זה כל אשר יכול ללמוד כעת. ולא גרע ממי שסיים את התלמוד ולא למד מסכת כלים וכו’, שחשיב שפיר סיום הש”ס.
לכתחילה יש להפקיר את המקום לפני שתטיל ביצים. ובדיעבד בדורנו שאין אנו רגילים ביונים ואין אנו רוצים בליכלוכם יש אומדן דעת שלא כיון לזכות בהם. עי’ ויען שמואל חלק ז סי’ כה.
התרומה הייתה ל”שותפות בספר תורה” ולא לכתיבת הספר. השותפות הייתה ע”י תרומה לישיבה וכמבואר כ”ז בנוסח הצוואה של מרן רה”י זצוק”ל : א”צ לעשות ס”ת לשמי ואם רוצים להביא הכנסות לישיבה יעשו. ורק לישיבה בלבד ורק פעם אחת ולא יותר.”
זו סגולה שעושות נשים מעוברות בשביל לידה קלה ומובאת בספר מועד לכל חי (סימן כ”ד אות כ”ה) בשם ספר נזיר שמשון עמ”ס סוכה, לעשות ביום השענא רבא אחר התפילה (ומרן הגרע”י זצ”ל בחזו”ע) מביא בשם כמה פוסקים שראוי להמתין עד אחד שמיני עצרת. ונראה שכך נוטה דעת קדשו.
ואח”כ יש לקרוא את התפלה המודפסת במועד לכל חי שם.
ודע שמרן הגרע”י זצ”ל שם מציין שמרקחת האתרוג (שלו) מועילה לפקוד בזש”ק ע”ש