1. צריך לעשר מהריוח שנשאר לו בפועל, דהיינו נטו. אבל קודם שיוציא את ההוצאות של צורך ביתו, אלא אם כן הוא דחוק מאוד, שאז יעשר אחר שהוציא הוצאות ביתו. (עיין בשו"ת שואל ונשאל חלק ב' חלק יורה דעה סימן ק"ס, ובשו"ת יחוה דעת חלק ג' סימן ע"ו, ובספר מקור נאמן חלק א' סימן תש"ן).
2. הדבר מותר אם אין לבן ולבת אפשרות להוציא הוצאות אלו מעצמם. ובתנאי שעוד לא התחייב בתנאים לתת סכום זה, שאם כבר התחייב (ולא חשב לתת ממעשרות), אינו יכול לקחת סכום זה ממעשרות. ומהיות טוב, לא יתן יותר ממחצית המעשרות לילדיו, כדי שיוכל לתת גם לשאר העניים, אלא אם כן הוא דחוק. (עיין בשו"ת שמחת כהן חלק יורה דעה כרך ב' סימן צ"ט וק"א, וביחוה דעת שם).