חיוב לבישת חליפה ומגבעת

1. ככל שהאדם מאמין יותר כך הוא מפחד פחות.
2. אמנם כן יש הרבה מקרים מצערים, ולכן כדאי מאוד להמנע מלשמוע עליהם, כי הם משפיעים לרעה על הנפש, גם לאנשים אמיצים.
3. מאוד חשוב להיות בקשר עם “רבנית” ולשמוע שיעורים באמונה והשקפה, זה ממש עוזר להרגיע. כמובן שמדובר על רבנית שמדברת בצורה חיובית. אמנם קיום המצוות צריך להיות מתוך הכרה ושמחה, אולם הרב מתחילים מתוך יראה ולאט לאט הם מרגישים את האור. יצויין שביהדות יש אפשרות לשאול כל מה שלא מובן, הכל מונח על “השולחן”.
5. כדאי לשנן משפטים של בטחון או אמונה, כגון: הק שומר עלי בכל רגע ובכל מקום. או: אני רגועה ומוגנת ובטוחה.
בהצלחה – 0504130320
נ”ב: מומלץ לשמוע את השיעורים באמונה של הרב יגאל הכהן ב”קול הלשון” טל: 052-9999777

מחלוקת ברמ”א (ח”מ סי’ שמ”ח ס”ב), ולבני ספרד ודאי שיש להחמיר כיון שדעת הרמב”ם (פי”א מהל’ גזילה ואבידה ה”ד) להחמיר, ולכן אף שאין גילוי מפורש בדעת מרן, מסתמא יתפוס כהרמב”ם, כדרכו.
לבני אשכנז יש מקום להקל, כי הרמ”א הביא בסתם את דעת המקילים ואת דעת המחמירים ביש אומרים, אך זה לא ברור שבדרמ”א אומרים סתם ויש הלכה כסתם. ומסתמא כבודו ספרדי.

אם אין המטרה לנקום אלא מכיון שהוא לא בא אין לך התחייבות לבא, אין בזה איסור כלל, כי זה דבר הגיוני שאדם אינו חייב לתת לשני מה שלא נתן לו, וזה סגנון היחסים ביניהם.
אבל אם המטרה היא כדי לנקום, וכגון שאמור להגיע לאירוע מצד הקירבה ביניהם ונמנע כדי להנקם בו שלא הגיע, נראה שהוא עובר באיסור זה.

גזל הגוי אסור מדאורייתא, כמו שפסק מרן הש”ע (סי’ שמ”ח ס”ב), וכמדומה כן ההלכה גם אצל בני אשכנז. ולהקל מצד המציל מזוטו של ים, לא כ”כ פשוט בנידון זה שהערבים יוצאים מהבתים לתקופה מסויימת וחוזרים לאחר מכן, ואין זה מלחמה ממש שעוזבים לתמיד שנאמר שכבר התייאשו.

ומה שהתורה מזכירה ששוללים את שלל האויבים, לא ברור בכלל שזה קיים בזמן הזה שאנו לא מפנים אותם משם ולא הורגים אותם, רק נשמרים מדברים של פיקוח נפש.

בפשטות, על פי הסיפור שסיפרתם, המשכיר צריך לפצות על ימי העבודה וגם על מה שאי אפשר להשתמש בחדרי המקלחת, אבל אי אפשר לפסוק בלי לשמוע את שני הצדדים, ובלי לדעת בדיוק את פרטי המקרה. תוכלו לפתוח תיק בבית הדין של הישיבה או ללכת לתלמיד חכם בורר המוסכם עליכם שידון בזה.

אם יש לכם אפשרות להשיג את החוזה שחתמתם עמו יהיה מה לדון בזה. אבל אם לא אי אפשר להקל מכיון שיכול להיות שהחתימה עמו כוללת שלא תקנו את הדירה הזאת לעולם ובשום אופן שלא דרכו. לכן אין ברירה אלא לשלם ליורשים או להגיע עמהם לאיזה פשרה. ולשלם לבתו אי אפשר אם יש לו בנים, כי הבת אינה יורשת לפי דיני התורה, אלא אם כן אין לו בנים (תשובה זו נענתה לאחר התייעצות עם אב”ד משפט וצדק הגר”ד עידאן שליט”א).

אם הוא לא ידע עליך, המחילה שביקשת הועילה, ותיזהר מכאן ולהבא. יישר כח!

כשחולמים חלום כזה, יש לומר הקטע “רבונו של עולם אני שלך וחלומותי שלך” בשעת נשיאות כפים (נדפס בסידורים), ולתת מיד ח”י שקלים בקופה של צדקה. אפשר לפתור את החלום לטובה, שהבן יהיה בע”ה גדול בתורה וישקע בים התלמוד (כדאי ללמוד שיעור בדף יומי) וגם יכתוב בידו חידושי תורה.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1100).}

פעם נשאל הרוגאצ’ובי על זה, ואמר שאם ההפרש ביניהם שליש (כלומר 2/3), יש להעדיף את היהודי שמבקש שלש מאות מהאינו יהודי שמסתפק במאתים.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1099).}

– עברתי מלמעלה על הנתונים שהוצגו בספר דברי שלום ואמת, ובמחכ"ת המספרים הנ"ל מוצגים בצורה בוטה ומעוותת לגמרי, והבולט ביותר שהוא "שוכח" להוסיף גם את 30% שיש (גם לשיטתו) פירושים שונים בדעת מרן. ולמעשה גם לשיטתו לא מצא בכל רשימת ההלכות רק 35 מקרים שנהגו בהם הספרדים בא"י שלא כדעת מרן, כלומר רק כ-25%. וזה מלבד עוד אי-דיוקים שיש בדבריו, וגם יש לדון על פרטי ההלכות שהזכיר ואכמ"ל.

– אותם מקומות שהגרע"י סוטה (כביכול) מפסק מרן, בד"כ מדובר על מנהגי תפילה וכיו"ב שאנו נמשכים בהם אחר האר"י והמקובלים, כמסורת רוב עדות המזרח בזה. אבל כשטוענים על מנהגי מרוקו שהם נגד דעת מרן, הכוונה בעיקר על דינים גמורים. ולא הכמות המספרית קובעת, אלא האיכות.

– למעשה הרוצה להחמיר נגד מנהגי הספרדים בא"י, רשאי ותע"ב. אבל להקל בא"י נגד המנהג ודעת מרן – אסור לספרדי, אפילו אם נולד הסבא שלו בקזבלנקה. ועיין בכל זה באורך בשו"ת מחקרי ארץ ח"ג (סימן ס').