בינו לבינה

א) אפשר שהלכו לפי סדר חומרתן, שאיסור נדה הוא החמור ביותר שהוא ב"כרת". והקל ביותר זה הדלקת הנר, שלמעשה זה נעשה לצרכנו, שנראה המאכל ולא נכשל, והוא הפחות חמור, שבדרך כלל לא יזלזלו בזה שהוא נעשה לצורכם.
ב) מובא בגמ' (שבת ל"א ע"ב): "אמר הקב"ה רביעית דם נתתי בכם, על עסקי דם הזהרתי אתכם. ראשית קראתי אתכם, על עסקי ראשית הזהרתי אתכם. נשמה שנתתי בכם קרויה נר, על עסקי נר הזהרתי אתכם. אם אתם מקיימים אותם מוטב, ואם לאו הריני נוטל נשמתכם (תאבד רביעית דמכם ויכבה נרכם וייבטל שם ראשיתכם). ונשים נצטוו על כך כמו שאמרו במדרש רבה: היא כבתה חלתו של עולם, שעל ידה נטרד אדם הראשון. שנתרם כחלה, וכיבתה נרו של עולם, ושפכה את דמו, כלומר שגרמה לו מיתה, לפיכך נמסרו לה מצוות אלו. ע"ש. ולפי זה אפשר לתת טעם למה הוזכרו דוקא מצוות אלו. ולהתנהג בצניעות גם על הגבר מוטל. (עיין בקהתי על המשניות).

דין ישיבה לארץ הוא מנהג, דומיא דאבל (כמבואר במשנה ברורה סי' תקנ"ט סק"י), ולפי זה אין חילוק בין בית הכנסת לבית. ומה שהזכיר מרן בית הכנסת כי הוא תחילת תשעה באב והוא הדין להמשך היום. ולענין שינה עיין בסי' תקנ"ה ס"ב שיש מחמירים בזה. ע"ש. וכן המנהג. אמנם מעוברות ומיניקות פטורות מחומרא זו אם קשה להן, כמבואר במור"ם שם. וכן פסק בחזון עובדיה ארבע תעניות (עמ' ש"ס).

מן הדין צריכה לצום. אבל תכין מים בשיעור של 35-40 סמ"ק שאם תרגיש חלילה שעומדת להתעלף תשתה כוס כזה ואם צריכה לשתות עוד פעם תחכה עוד 10 דקות. והשם יעזור. וכדאי לשאול רופא שומר מצות.

צריך להפריש חלה תמיד, רק בזמן שהיה בית המקדש והיו טהורים מטומאת מת היה עניין לא להפריש חלה לפני המקוה.

תזהר מאיסור יחוד ואם אתה באוטו לבד עם אשה "בעיר" בשעות היום – מותר. תשמור על שיחה בטילה שלא תיגרר לידי עבירה תלמד מוסר מספר פלא יועץ 15 דקות ליום וה' ישמור אותך.