בינו לבינה

אם על ידי זה יבואו לידי נגיעה אסור. גם אם ישימו לב שלא ליגע, לפעמים בלי כוונה יבואו לטעות, ועוברים על איסור לאו מפורש בתורה. ולכן לדעתי יש להתרחק.

צריך להפריש חלה תמיד, רק בזמן שהיה בית המקדש והיו טהורים מטומאת מת היה עניין לא להפריש חלה לפני המקוה.

מה שכתבתי בעניותי להצריכה בדיה, הוא משום שהרבה אחרונים חששו מצד פתיחת הקבר, ולדידהו אי אפשר לה בלא דם, שודאי יצא דם מהמקור, ואף שלא תמצא טמאה. א"כ אע"פ שלענ"ד העיקר שאין בזה חשש פה"ק, מ"מ כיון שיתכן ופעמים שיצא דם מהמקור, תבדוק לברר הספק, ולא להקל לגמרי לצד שני שטהורה אף בלא בדיקה. ומה שכתבת שיש חשש סביר שנפצעה ולכן עדיף שלא תבדוק מאשר תבדוק ונתלה במכה הנה אם נפצעה, ודאי שא"צ לבדוק ועדיף שלא תבדוק, ואם מסופקים, יש לשאול את הרופאה, אבל באופן שאומרת שאין מכה, אין לחוש שמא יש מכה, ומשום זה לוותר לגמרי על הבדיקה גם לכתחלה, שדי לנו שהקלנו בבדיקה. וכמדומה שרוב הבדיקות הפשוטות אינן גורמות למכה כלל, ואין לחוש בהם כ"כ. ואה"נ שאם תמצא דם, נשאל את הרופאה אם יש מכה לתלות בה או לא. כנלע"ד.

תזהר מאיסור יחוד ואם אתה באוטו לבד עם אשה "בעיר" בשעות היום – מותר. תשמור על שיחה בטילה שלא תיגרר לידי עבירה תלמד מוסר מספר פלא יועץ 15 דקות ליום וה' ישמור אותך.

לא, אפשר בהחלט להשתמש באפידורל, אם רוצים, [ואם אינם מעוניינים בו ובדעתם שיהיה להם זה לכפרת עוונות, הרי זה דומה לאדם שמתענה כדי שיתכפרו עוונותיו, ולכן כל עוד שזה נסבל, אפשר. ואם יותר מדאי, אין צריך להתאמץ יותר]. כמו שאדם לוקח תרופה בעת הצורך, והתורה נתנה רשות לרופא לרפאות. ולא כתבתי אלא גבי מניעת הריון, ששם מונעים מצוה ואינו דבר פשוט, ולכן אם הענין לא קשה כל כך ואפשר לגדלם, לא נכון לעשות טצדקי להפסיד זאת, ואם ברצון ה' להקל מעליהם, הוא ישתבח שמו יסדר הענין על הצד היותר טוב.