הלכות שונות בהלכות שבת

מצוות שנים מקרא ואחד תרגום עניינה להגירר אחר קריאת הציבור כמאמר רב הונא חייב אדם להשלים פרשיותיו עם הציבור” ובשנה שהפרשיות מחוברות א”כ זו מצווה אחת. וממילא כדאי וראוי לא להפסיק אף בקריאת שתי פרשיות.

כמדומני שמבחינה בטיחותית אי אפשר להתקין אפשר להתקין פטנט זה.

וגם לו יצוייר שימצאו דרך לעשות כן – עדיין יש לחוש לזילותא דשבתא בדבר שמתחיל לעבוד בשבת,

כמו ברובוט שואב – שוטף שרבים חוששים בהפעלתו (מראש) בשבת, אף שמן הדין אין בזה איסור גמור

חשוב מאוד להתפלל במקום שבו אתה נהנה מין התפילה, אבל לנסוע לשם בקורקינט רגיל-אסור., כיום הקורקינטים משמשים לאופניים לכול דבר.

ובהחלט שייך בו הטעם של “עובדין דחול” וזלותא דשבתא ” אל תשכח שההליכה ברגל, מלבד מעלותיה הבריאותיות , יש בה גם שכר פסיעות” וגם בימים

של שרב, או שיורד גשם- לפום צערא אגרא. וכבר המליצו בשם היע”בץ בבית אלוקים נהלך ברג”ש “-ברוח-גשם-של שרב …

עיין במנוחת אהבה (חלק א’ פרק כ”ד הערה 61) שיש מקום להקל לפתוח דלת מקרר מכיון דלא איכפת ליה, ויש כאן ס”ס שמא כדעת הערוך דשרי אפילו באיסור תורה, ואת”ל כהאוסרים שמא אין איסור תורה בחשמל ופסיק רישיה דלא איכפת ליה בדרבנן מותר. ע”ש. ומצד החוט להט שיש במנורה (בדרך כלל כן הוא במקררים הישנים) ויש בזה לכאורה איסור דאורייתא של מבעיר גחלת של מתכת, זה ג”כ לא מוסכם, עיין בשו”ת תפילה למשה (ח”א סי’ נ”ט אות ח’), וא”כ הספק עומד על מקומו. ובלא”ה לדעתו שם (אות ו’) כל שאינו מתכוין לצרף אין איסור תורה להבעיר גחלת של מתכת.

ויש מגדולי חכמי הישיבה שליט”א הסוברים אין להקל בזה כלל בשום פנים ואופן, ויאמר לחמיו שכיון שלא איכפת לו שינתק לגמרי את המנורה מהמקרר.

אין להקל בזה, הרי הוא עושה צורה וזה חלק מאיסור כותב, ואף אם נאמר שנחשב כצורה שאינה מתקיימת אסור על כל פנים מדרבנן. אחר הראוני שכן כתב המשנ”ב (סי’ ת”ק ס”ק י”ז) לגבי חיתוך בשר, וכן הסכימו שם בהערות איש מצליח, והוא הדין לנ”ד.

איני רואה צד להקל לומר ליהודים מלכתחילה לעשות מלאכה ואפילו מלאכה דרבנן. אולי אפשר להתנות אתם במפורש שבשבת לא יעקבו אחרי הרכב שלכם, ואם יסכימו כן ואח”כ לא עשו כרצונכם יש מקום להקל.