אינם צריכים להפסיק בשבוע הראשון של החודש האחד עשרה של האב, כיון שכל הטעם שמפסיקים משום שלא יאמרו ההמון משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חודש, ולכן הבן אומר קדיש. וכיון שכאן אומר הבן קדיש בשביל אמו, שלה עדיין לא הגיע החודש האחד עשרה, לא יאמרו ההמון משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חודש. וכן כתב בספר יקרא דחיי (סימן י"ח אות י'-י"א) גבי לומר קדיש על אדם אחר שאין מי שיאמר עליו קדיש. עיין שם. וכל שכן כאן.