שאל את הרב

סינון אפס

רבנים

נושאים

עבור לשאלה מספר:

מאגר שו"ת (סה"כ 18420 שאלות)
המעניינים
אחרונים
הנצפים ביותר

שבות דשבות ע"י ישראל בשבת

אין ראוי להקל בזה. עיין במשנ"ב בהוצאת הישיבה בהערות שבסוף הספר (עמ' לט'). הדלקת מזגן היא דרבנן ברוב ככל המזגנים שלנו שאין בהם נורה עם חוט להט.

בירור כוונת הרבנים בשיעור עיון באתר

באמת הוא נשבע שיש לו בטלית שלושה רבעים. ומה שכתוב במשנה שלושה חלקים, הוא קיצור כלשון התנאים.

אופן אמירת "נתן לנו, בחר בנו" בברכות התורה

1. צריך לומר בברכות התורה נתן ובחר במלעיל. כיון שאחר המלה נתן נמצאת המילה לנו, ואחר המלה בחר נמצאת המלה בנו, שהם מלים קטנות ומלעיל, לכן המלה שלפניהם גם נקראת במלעיל.
2. פירוש המלה סילוק הוא עליה. כשאומרים לאדם "הסתלק מכאן" פירושו עלה מכאן, כלומר לך מכאן. הביטוי הזה נשמע לא מנומס כי זה לא יפה לגרש אדם בצורה מפורשת, ואין הבדל אם אומרים כך בלשון סילוק או שאומרים לו לך מכאן, גם זה לא מנומס, אם כן אי הנימוס אינו בגלל שאומרים לשון סילוק, אלא בגלל שאומרים את זה ישירות. לכן אין שום בעיה לומר על אדם שנפטר "הסתלק" מאיתנו, שפירושו עלה מאיתנו לעולם האמת.

ההלכה היא: אם הם היו מונחים באמצע הרחוב הרי הם שלך, כיון שודאי נפלו מבעליהם והרגישו בנפיחלתם לאחר זמן ונתייאשו מאחר ואין בהם סימן. אבל אם היו מונחים בצדדי הרחוב, אם נראה שנפלו הם שלך, ואם יש ספק כל שהוא לומר שהונחו, כגון שהיו מסודרים ומונחים יפה אסור לגעת בהם, ואם כבר נטלת אותם הם שלך, כי מן הסתם כבר נתייאשו הבעלים, כמבואר בשלחן ערוך חושן משפט (סימן ר"ס סעיפים ט-י).
ואם רוב העוברים ושבים באותו מקום הם גויים מותר לקחתם בכל ענין (כמבואר שם סימן רנ"ט סעיף ג').
ולגבי שאר השאלות:
א. צריך להכריז בשאר המקרים אע"פ שמסתבר שאין דורש, אלא א"כ מסתבר שנתייאשו הבעלים, אם האבידה היא מדברים שמרגישים בנפילתם. שהרי לא מצינו בפוסקים שהתירו לקחת המציאה לעצמו אלא ביאוש. והוא הדין להכרזה.
ב. דין שוה פרוטה נכון להיום כבזמן התלמוד. ואינו מדין יאוש, אלא נלמד מהפסוק אשר תאבד כדאיתא בגמרא (בבא מציעא דף כז ע"א).
ג. סימן הוא דבר המיוחד לאותו חפץ, ובדרך כלל רק בעליו יודעים ממנו. אם אותו מוצר מיוצר לאלפים ע"י מפעלים, אין אמירת החברה המייצרת נחשבת לסימן מובהק שעל פיו אפשר להשיב אבידה. ועיין בדברי המגיד משנה בפרק י"ג מהלכות גזילה ואבידה הלכה ג'. ויש ראיה לנדון שלך מהגמרא (שם ע"ב). ואכמ"ל.

הסתכלות והבטה על אשה

א. בספר טהרת הבית ח"ב (עמ' קס) מבואר שאין איסור להביט על אשה בהעברה בעלמא כשאינו מתכוין להנות. ע"ש. ומ"מ הזהיר לא להסתכל באשה כלל קדוש יאמר לו. ב. הדבר מותר גמור, דאין יצר הרע מתגרה בקרובותיו. ועיין בבית שמואל על אבן העזר (סי' כ"א ס"ק י"ב) ובאה"ט (ס"ק י"ד). ומה שכתבת שאינו מדבר עם בנותיו. דבר זה תמוה מאוד, שהרי בשלחן ערוך (שם סעיף ז') כתב מותר האב לחבק את בתו ולנשקה. ע"ש. וכל שכן הדיבור עמה שמותר וכן נכדתו, כמבואר בחלקת מחוקק והאחרונים שם.

לצאת בשמחות מוקדם ללא זימון

1) אין חובת זימון חלה אלא אם כן בירכו יחד המוציא ונתנו דעתם להצטרף לאכול יחד, לכן אם אין דעתו להצטרף לא רק שאינו חייב לזמן אלא שאסור לו לזמן. (ברכת ה' ח"ב פרק ו' הלכה ח' והלכה י"ב). ואם דעתו להצטרף חייב לזמן בעשרה, ואסור לו לזמן בשלושה (שם הלכה כ"ד)
2) ויוכל לעשות תנאי פעם אחת בשנה כמבואר שם. גם התנאי שהזכרת נראה שמועיל כמו שמצינו גבי קריאת שמע שמתנה אם כשיגיע ליוצר יהיה זמן קריאת שמע של שחרית יצא אז ידי חובה, ואם לאו יצא ידי חובה בקריאת שמע דקרבנות.

קושיא על דברי המאירי בנדרים

כבר דחה כך את דברי המאירי בתשובות הרדב"ז (ח"ג סי' תקצ"ד) מחמת ראיה זו. ואולי מפרש מה שאמרו שהם הלכה למשה מסיני, היינו שהנקרא בקרי או הנכתב בכתיב ודאי שהוא הל"מ ולא כבהאומרים שהוא תיקון שתקנו חכמים או פירוש שפירשו חכמים ע"פ דעתם. אלא שהגירסאות היו לפניהם ונמצאו בס"ת שלהם כמו שכתב המאירי בתחילת ספרו קרית ספר, אלא שחכמים החליטו מה לקרוא ומה לא.

מסירת כוס הקידוש לאשתו נדה

בטהרת הבית כתב להתיר רק אם אדם אחר שותה לפני שהאשה שותה. אבל אם האשה שותה לפני שאדם אחר שותה, כתב רק שיש להקל בזה, מפני חיבוב מצוה. ע"ש. משמע שאינו מיקל בשופי. ומבואר בהערה שם שסמך על הפוסקים המקילים בזה כיון שאינו מן הנימוס ודרך ארץ שבני הבית ישתו לפני ששותה עקרת הבית. וכנראה שמפני זה כתב הרב דוד יוסף שליט"א עצה שהבעל יניח הכוס, והאשה או אחד מבני הבית יקחו הכוס לאשה.

בעלי חיים בבית

יונים מותר לגדל. עזים מותר היום, כמו שכתב בשלחן ערוך חושן משפט (סימן ת"ט) שהיום מותר לגדל בהמה דקה בארץ ישראל. כלב רע אסור לגדל, אלא אם כן קשור בשלשלת ברזל. ולצורך שמירה מותר (שם). חזירים אסור (שם).

פאזל בשבת לילד

לקטנים לפני גיל בר מצוה מותר. ואם מחברים אותם בתוך מסגרת אסור. עיין מנוחת אהבה חלק ג' (פרק כ"ב סעיף ט"ז).
+ טען עוד
לא מצאת את התשובה?
שלח שאלה לרב

דילוג לתוכן