מסירת כוס הקידוש לאשתו נדה

א) במקרה הראשון לפי פרטי המקרה זו השפלה חמורה ואסור לעבור לסדר היום, יש לדבר עם המלמד או עם המנהל איך לתקן את העוול הזה. ב) במקרה השני בדרך כלל לא עושים זאת אולם יש לדעת את מכלול הפרטים כי לפעמים ההכרח לא יגונה.

לא, כותבים בעולתא, וגם בכתובה המקורית כותבים כך. ונפקא מינה שהוא חייב רק מאה זוז, ולא מאתן. ואם אינו רוצה לפרסם הדבר וגם מוכן להתחייב לה על מאתים זוז – יכתוב כד הוית רווקה או פנויה, וירשום מאתים זוז, מתשובת התשב"ץ ח"ג (סי' ש"ב).

תחליפי דירה לטובתך ולטובת בעלך.

יש לדבר אתו ביחידות על הנושא הזה, ולהודיע לו שעל פי דין, מי שהוא מגלח בתער אסור להיות חזן. וכל שכן מעשים כאלה. ועל כל פנים לפתיחת היכל אין יכולים למנעו (אולי יקבל הארה ויחזור בתשובה). אבל שליח ציבור לא. ואולי יש לדבר עם רב בית הכנסת או רב השכונה.

א. בספר טהרת הבית ח"ב (עמ' קס) מבואר שאין איסור להביט על אשה בהעברה בעלמא כשאינו מתכוין להנות. ע"ש. ומ"מ הזהיר לא להסתכל באשה כלל קדוש יאמר לו. ב. הדבר מותר גמור, דאין יצר הרע מתגרה בקרובותיו. ועיין בבית שמואל על אבן העזר (סי' כ"א ס"ק י"ב) ובאה"ט (ס"ק י"ד). ומה שכתבת שאינו מדבר עם בנותיו. דבר זה תמוה מאוד, שהרי בשלחן ערוך (שם סעיף ז') כתב מותר האב לחבק את בתו ולנשקה. ע"ש. וכל שכן הדיבור עמה שמותר וכן נכדתו, כמבואר בחלקת מחוקק והאחרונים שם.

זה לא טוב, ונודף ממנו ריח של "השכלה" ("היה יהודי באהליך ואדם בצאתך").

מקור לא ידוע לנו, וכנראה מפני בריאות הילד, והרוצה לחוש לזה אין בזה שום דבר. [א.ה: יש אומרים שזה משום עין הרע שלא ישלוט בה ובתינוק].

מרן ראש הישיבה שליט"א אמר שכדאי לגדל פאות מאחורי האוזן כמו שכתב הבן איש חי, אף על פי שאבותינו בחו"ל לא נהגו כך.

ידוע שהנכסים שהם הפירות שייכים לאב, וצריכה האשה את רשות הבעל כאשר נותנת מהם לאחרים, אכן אם האם היא נושאת ונותנת בבית שהבעל סומך עליה על מה שהיא עושה בכל צרכי הבית, אז אינה צריכה את רשות הבעל כמו בשאר הדברים שהיא עושה, אז גם בדבר הזה לא צריך רשות, דלא גרע מאדם זר שמשלמים לו עבור איזה עבודה שעשה. אך אם העזרה היא משמעותית שהיא צריכה את הסכמת בעלה, ובפרט שמהשאלה נראה שאין היחסים בין האב לבן כ"כ משופרים אז צריך את רשותו.