ספריו של הרב משה הלוי זצוק"ל

באמת כן מפורש בשו”ת תורה לשמה סי’ תצ”ו להקל בזה בכל שמות הקודש מלבד אדנו”ת וי”ה, והמנהג היום להחמיר הוא כנראה ייבוא ממנהגי האשכנזים.

הרב תפילה למשה אמנם לא הביא דברי המשנ”ב שהזכרתם, אבל הזכיר שם (אות ב’) את השו”ע סי’ שמ”ה סט”ז ואת המשנ”ב שם, ומתוך דבריו מתבאר שאינו דומה לשלחן כי שם אין לו מחיצות ואפילו לא רגלים לקרקע, וממילה לא קשה מהש”ע שם.

וגם מה שהבאתם מהמשנ”ב דה”ה לשלחנות שלנו, ז”ל המשנ”ב: וכן שלחנות שלנו שעומדים על רגלים שאין ברחבן ד’ טפחים אע”פ שהן גבוהין י’ טפחים לא הוו מחיצה להפסיק. ע”כ. מבואר שלא אסר בשולחנות אלא אם אין ברחבן ד’ טפחים.

נראה שמותר להשתמש במטפחות אלו לספר תורה, ולברך מתוכן את הברכות, וכפי כוונת המייצרים. [ודברי הרמב”ם בתשובה (מהדו’ בלאו סי’ רס”ח) שאסר לרקום פסוקים על טלית, אינם שייכים בנדון זה. וכמובן].

לגבי השאלה האם מותר לכתחילה לייצר ולמכור אותן – הנה אם היה חשש שיגיעו המטפחות לידי אנשים שלא ינהגו בהן את הכבוד הראוי, יש בזה איסור. אבל ככל הנראה, הואיל ומפורסם שהן מטפחות של ס”ת, ואין מוכרין אותן אלא לצורך זה, ואפילו דלת העם נזהרים בתשמישי הס”ת לנהוג בהן כבוד, לכן למעשה לא קיים חשש זה.

מסתבר שיכולות לאכול מהטעם שכתבת, ובפרט שבעיקר הדין נראה שמרן הגרע”י זצ”ל חולק. עיין חזו”ע שבת ח”ב(עמ’ שצ”ד בהערה).

גם תפוזים ורימונים אם רוצה לאכלם מיד פשוט שמותר לקלפם, ורק אם רוצה לאכלם אחר זמן רב אסור. [תותים דינם קל יותר ואפי’ רוצה לאכלם אחר זמן רב דעת המנוח”א דשרי כמ”ש בספרו שם (פי”ז סי”ב)].

ובבוטנים אסור לקלף אפילו ברוצה לאכלם מיד, אם מקלף הרבה. ע”ש.

עיינתי בזה ואף התייעצתי עם חברים מקשיבים, ונראה מדבריו למעלה שאוסר בזה ומתיר רק בצירוף שאח”כ הוא מרכך את הטחינה.

ובהערה יש מקום לומר שמיקל אפילו בלא שמרכך אותה, כי מ”ש לצרף שאח”כ מרכך זה רק לבאר דברי החזו”א. ע”ש. אולם בנדון שלכם שאתם רוצים דוקא שיהיה סמיך נראה שלא שייכת הסברא שעליה סמך בעיקר בהערה שם שאינו מתכוון לייפות.

ובלא”ה יש לדעת שפוסקים רבים חולקים על הרב משה ומחמירים ואוסרים לעשות טחינה סמיכה. ואכמ”ל.

א. מסתבר שלחומרא הולכים אחרי האדם עצמו ג"כ ולכן גם אם כולם במקומו כולם מגלים זרועותיהם, אם הוא מכסה אותן , הן נחשבות לגביו כמקום מכוסה.

ב. עיקר קולת הבא"ח לענין זרוע שמאל- רבים לוחמים עליה, ולענ"ד גם למקלים עדיף לצמצם את הקולא לזמן הנחת תפילין בלבד. ולא יותר. 

אמנם יש כאלה שהקפידו שלא תהיה התפלה חצייה בעברית וחצייה בלועזית, ולדעתם במקרה כזה יש לבטא את "שם השם" GOD (גו"ד) ולא לומר שם ה' באדנות, אבל למעשה העיקר שיכולים לבטא שם אדנות כרגיל אף כאשר כל התפלה כולה נאמרת בלעז ויעשו איך שנוח להם להתפלל (ועין שו"ת מחקרי ארץ ח"ד רס"י י"ד בהערה) 

בכל אלו אין קדושת השם, ומותר למחקן במקום צורך (ע' יריעות שלמה ח"ד פ"ג ס"ט וסי"א), ומכל מקום נכון להחמיר שלא ליכנס בהם לבית הכסאאלא בכיסוי או תחת החולצה.

מותר לומר שבקדושה כנגד מקום גלוי שבשיער שדרכם לגלותו כמבואר בבא"ח פרשת בא הלכה י"ב