פאה נכרית של זמנינו שאנו מכירים בעווונת הרבים שמולבשת על כל הראש אין לה מקור כלל בדברי רוב ככל רבותינו הראשונים. שבכל המקומות בש"ס שהוזכר פאה נוכרית כגון במסכת שבת (סד:) ובמסכת ערכין (ז:) ובמסכת נזיר (כח:) הראשונים שם פירשו שזו גדיל של שער שמערבת עם שערה שלה כי מדובר בנשים בעלות מום כמבואר בדברי הראשונים שם שאין להם הרבה שער. והראשונים אלו הם: רש"י בשבת (סד:) ובערכין (ז:), הר"ן על הרי"ף שבת שם, אור זרוע שבת (סי' פ"ד), רבנו ירוחם (ני"ב חי"א), הרשב"א שבת (סה.), מאירי שם פסקי רי"ד שם רבנו פרחיה תלמיד הרמב"ן שם, רבנו עובדיה מברטנורה (שבת פ"ו מ"ה), האגור (סי' תלו.) הר"י מלוניל שם, רב נטרונאי גאון באוצר הגאונים (שבת שם), וכן בטור ושלחן ערוך או"ח (סימן ש"ג). שבודאי לשיטתם לא עלה על דעתם שיהיה מותר פאה נוכרית של זמנינו, כי אין חילוק בין שיער תלוש לשיער המחובר אחר שמראה ונוי זה אסרה תורה כמבואר בדברי רש"י בגמ' כתובות (עב:). ע"ש.
ולכן אין צורך להעמיד בגמרא סנהדרין כי הם נשים צדקניות לכן לא לבשו פאה על כל הראש, אין כל היתר לפאה נכרית כלל ולא היתה כזאת בזמנם. ועוד שלשון "פאה" הוא קצה וחלק קטן כמו פאת השדה ופאת הראש וכדומה שהכוונה חלק קטן ולא הכל, א"כ אותו הדבר "פאה" נכרית שזה גדיל חלק שמערבת עם שערה מבואר בכל הראשונים שם. ועיין עוד באריכות בספר "סוגיא דפאה נוכרית", ולמורנו הרב זצ"ל בספרו ברכת ה' ח"א פרק ז'.