אדם שיש ספק לגביו אם הוא עני אין צריך ליתן לו. ועיין במסכת כתובות (דף ס"ח ע"א): בואו ונחזיק טובה לרמאים, שאלמלא הם היינו חוטאים בכל יום. ופירש רש"י שאנו מעלימים עין מן העניים, אבל עכשיו הרמאים גורמים לנו. ע"ש.
ומכל מקום כדאי ליתן דבר מועט [וכן מורה ובא מרן ראש הישיבה שליט"א מטעם שזה ספק דאורייתא. ועיין למרן רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל בספרו מנחת כהן פרשת ראה, שביאר בזה הפסוק נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו – כלומר אל תדקדק אחריו יותר אם הוא רמאי או גזלן וראוי לקבל, כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלקיך – כלומר שכך גם מן השמים יתנו לך משאלות לבך בלא לדקדק אם מגיע לך או לא. ע"ש. המעתיק].
ואנשים שעוברים במזיד על עבירות מן התורה או מדרבנן, אין צריך ליתן להם כלל. עיין בשלחן ערוך יורה דעה (סימן רנ"א סעיף א'). ואין הבדל בין איש לאשה.