שאל את הרב
print
אא

לפי דקדוק העיון, כשהתוספות כותבים "תימה" מה כוונתם? האם פירושו שזה קושיא שאין לה תירוץ או קושיא שקל לתרצה?

הרב גיא מור

ישנם אחרונים שחילקו בין תימה בה"א לתימה באל"ף שהראשונה קושיא חזקה מאוד והשניה פחות ממנה (עיין להרב כנסת הגדולה בכללי הפוסקים כלל כ"א), אולם שמענו מפה קדוש מאור עינינו מרן ראש הישיבה שליט"א שאין חילוק זה וחילוקים כיוצא בזה נכונים כלל, ופעמים כתבו כך ופעמים כך.

שאלת המשך:

נראה לי שכוונתו לשאול האם יש הבדל בין "קשה", "ואם תאמר", "תימה", בחומר הקושיא?

רבני בית ההוראה

על זה כתב הרב: שאין חילוק זה וחילוקים כיוצא בזה נכונים כלל. וזה כולל מה שהזכרת. ודבר זה ידוע אצלינו בישיבה שאין מדקדקין בזה כלל ועיקר. [וכמדומה יש ספר קיקיון דיונה שהיה הולך בדרך זו או כיוצא בזה, ומרן האיש מצליח זצוק"ל לא הסכים לשיטה זו].

שאלת המשך:

נראה שהכלל בזה הוא כך: כשכותבים "וא"ת" הוא ודאי עם תירוץ, ובלשון "תימה" לא תמיד יש תירוץ. אמנם מצאנו בכמה מקומות שפתחו בלשון "ואם תאמר" ולא כתבו שום תירוץ. חלקם נמנו בגיליון הש"ס ב"מ סא ע"א, יעוין שם (והשמיט שם כמה). ובחלק מהם אכן מצאתי שהגיהו (הב"ח ואחרים) שצ"ל "תימה", שלא ייתכן לומר "ואם תאמר" בלי "ויש לומר" אח"כ. וייתכן לומר שבכל אותם חריגים נשמט התירוץ (וצריך לבדוק בתוס' הרא"ש ותוס' רבינו פרץ ודומיהם אם הביאו תירוץ במקומות הללו).

הרב גיא מור

דבריך מאירים ומשמחים וראוים לעלות על שולחן מלכים ומה שעניתי זה רק לגבי ההבדל בין תימה לתימא כנ"ל.

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
דילוג לתוכן