בעיות במנין בדקדוק
אין טעם ואין תועלת בויכוחים, רק יש להראות לו בספר חזון עובדיה ימים נוראים עמוד לד’ שכתב …אבל אם קורא אות ח’ כמו אות כ’ רפויה או אות ע’ כמו אות א’ ואות ק’ כמו כ’ דגושה אין ראוי למנותו ש”ץ.

בפרשות אלו אנחנו מוצאים את שורש המילה נ.ד.ח. כמה פעמים, ובתרגום מפרש כל פעם אחרת, אם כן מה הפירוש האמיתי הפשוט של המילה ואיך מפרשים את זה בכל מקום ומקום. בפרשת שופטים: ונדחה ידו בגרזן לחטוב עצים' ובהמשך לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן, ובפרשתנו: לא תראה את שור אחיך או שיו נידחים, ולפלא שבכל מקום התרגום מתרגם באופן אחר! --לפי הענין. וכן צריך להבין שאר לשונות חז"ל , כגון פיקוח נפש דוחה שבת, או אם הותרה או דחויה, וכן נדחי ישראל יכנס,ולשונות הנביא, לבלתי ידח ממנו נידח, -הנידחה והצולעה אקבץ, כי נידחה קראו לך, ועוד.
משמעות המלה היא דבר שזז הצידה ממקומו, וזה משותף בכל מה שכתבת אומנם כשמתרגמים לשפה אחרת (ארמית) כל מקום מתפרש לפי עינינו בהתאם לשפה שמתרגמים אליה.