תיקון קוראים
מזה שכתוב שישמע בשבת בשחרית, מובן שמדובר שטעה שיום חול. ופשוט.
מיהו דווקא בהלכה זו שדילג פסוק אל בוקרא בטעות או שינה משמעות אין הבדל בין חול לשבת.

ידועים לי הדעות השונות בדבר הכוונה למילה "אדירים" בשירת הים. וגם קראתי את הערות ראש הישיבה הרב מאיר מזוז בספר בן איש חי.(ויגש שנה א' , יד) מצאתי כי הפסוק "מַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה וְחֵיל֖וֹ יָרָ֣ה בַיָּ֑ם וּמִבְחַ֥ר שָֽׁלִשָׁ֖יו טֻבְּע֥וּ בְיַם-סֽוּף:" והפסוק "נָשַׁ֥פְתָּ בְרֽוּחֲךָ֖ כִּסָּ֣מוֹ יָ֑ם צָֽלֲלוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת בְּמַ֖יִם אַדִּירִֽים:" זהים בגימטריה 2531 . רציתי לדעת האם ידוע דבר זה והיכן אפשר לקרוא על כך. שכן נדיר הדבר ששני פסוקים שלמים יהיו זהים בגימטריה, באותו מקום וגם אפשר לראות את ההקבלה בינהם. אפשר לפרש כי נשפת ברוחך כסמו ים מתייחס למרכבות פרעה . כמו כן צללו כעופרת מתייחס למבחר שלשיו . ומים אדירים מתייחס לים סוף. כמו כן מצאתי שני פסוקים זהים בגימטריה והם "יְמִֽינְךָ֣ יְהֹוָ֔ה נֶאְדָּרִ֖י בַּכֹּ֑חַ יְמִֽינְךָ֥ יְהוָֹ֖ה תִּרְעַ֥ץ אוֹיֵֽב: " אָ֤ז נִבְהֲלוּ֙ אַלּוּפֵ֣י אֱד֔וֹם אֵילֵ֣י מוֹאָ֔ב יֹֽאחֲזֵ֖מוֹ רָ֑עַד נָמֹ֕גוּ כֹּ֖ל יֹֽשְׁבֵ֥י כְנָֽעַן: " אך לשני פסוקים אלו אני לא מוצא קשר.
א. נפלא!
ב. יש קשר, שימין ה'נאדרת בכח נבהלו אלופי אדום וגו'.
ג. כשאתה שולח שאלות, השתדל לא לכתוב שם ה' ב"ה רק ה'.