קניתי חוט תכלת כדעת הראב”ד שכולו תכלת האם יש עניין להחליף לחוט כדעת הרמב”ם?
אם כבר קשרתם כהראב”ד א”צ לפתוח, אחר שרבים וטובים עומדים בשיטת הראב”ד. ואם לא קשרתם, אפשר לחתוך את החוט לשנים ולקשרו לחוט לבן ויהיה כשיטת הרמב”ם.

כתוב שו"ע סי' יא' סעי' ט שהנקב של הטלית לא יהיה למעלה מג' אצבעות. ודעת רבינו האר"י בשעה"כ דרוש ג' ציצית שמשערים בג' אצבעות אמה קמיצה זרת. וכך פסק העוד יוסף חי וכה"ח וכן ככה כתבתם במשנה ברורה איש מצליח(סי' יא סעי' ט' הערה 2) ששיעור הג' אצבעות הם לא יותר מ5 ס"מ בהסתמכם על ספר שיעורי תורה של הגר"ח נאה סי' ג' סעי' לד. וכי נראה בעיניכם שיש הבדל ס"מ שלם בין האר"י לשו"ע שהרי לפי דעת השו"ע השיעור של ג' אצבעות הוא גודלים וכל גודל הוא 2 ס"מ לפ"ז ג' אצבעות לאר"י זה 5 ס"מ ולשו"ע זה 6 ס"מ היתכן? לפי מה שכתב הגר"ח נאה וההלכה ברורה כדי לצאת ידי דעת האר"י צריך לכתחילה לעשות הנקב בטלית בתחילת הס"מ החמישי דהיינו לספור ארבעה ס"מ ואז לנקב את החור בתוך הס"מ החמישי. האם ייתכן שאנשים מקפידים בכך בינתיים בטליתות שאני רואה סוף הנקב נגמר ב5.5 או 5.3 ס"מ משפת הבגד האם לפי זה יוצא שאנו לא יוצאים ידי חובת ציצית לפי האר"י?
בספר שיעורי תורה להגר"ח נאה (סימן ג' הערה פ') כתב ששיעור אצבע אמה וקמיצה הם כ-5 ס"מ (וניתן לבדוק זאת, ואין שום פלא אם יש הפרש של 1 ס"מ בין ג' גודלים לג' אצבעות אלו) לכן על פי דברי האר"י שאין משערים כאן בגודל אלא באצבעות הסמוכים לו יש לעשות את הנקב בתוך 5 ס"מ. ומי שעושה כדעת מרן והרמ"א שמחששבים בגודלים יש לו על מה שיסמוך, אבל בודאי שראוי לחוש לדעת רבנו הארי ז"ל.