בעיות במנין בדקדוק
אין טעם ואין תועלת בויכוחים, רק יש להראות לו בספר חזון עובדיה ימים נוראים עמוד לד’ שכתב …אבל אם קורא אות ח’ כמו אות כ’ רפויה או אות ע’ כמו אות א’ ואות ק’ כמו כ’ דגושה אין ראוי למנותו ש”ץ.

בתפילת שמונה עשרה אנו אומרים: "...וחננו מאתך חכמה בינה ודעת", וכן: "...חננו ושמע תפלתנו", כאשר אותיות נ' בדגש חזק. האם ישנו שינוי משמעות אם מבטאים אותן רפויות? האם יש מילים בתנ"ך או בתפילות השונות היכולות להעיד על כך?
בדיעבד אין שינוי משמעות