תיקון קוראים
מזה שכתוב שישמע בשבת בשחרית, מובן שמדובר שטעה שיום חול. ופשוט.
מיהו דווקא בהלכה זו שדילג פסוק אל בוקרא בטעות או שינה משמעות אין הבדל בין חול לשבת.

הרמב"ם בהל' תשובה א:א כתב דנוסח הוידוי כולל "אנא השם" (וכנראה שמקורו מוידוי כה"ג כמבואר ביומא לז. שצריך אנא וצריך שם), אבל בפ"ב ה"ח לא הזכיר אלו המילים, ובהלכות מעשה הקרבנות ספ"ג לא הזכיר לא "אנא" ולא "השם." לדעת הרמב"ם, מהו הנוסח הנכונה לוידוי?
בפרק ב' הלכה ח' על וידוי יום הכפורים, שמאריכים בו ועל זה אומר הרמב"ם שהנוסח אבל חטאנו הוא הנוסח השגור בפי כל והוא עיקר הוידוי, וכל ההקדמה "אנא ה' אלקנו ואלוקי אבותינו תבוא לפניך תפלתנו וכו' צדקים אנחנו ולא חטאנו" – זו פתיחה לעיקר הוידוי. וממילא מובן שגם בנוסח זה מוזכר "אנא השם".
אבל הקושיא מהלכות מעשה הקרבנות (סוף פרק ג') באמת קושיא וכבר עמד בזה הרב מנחת חינוך (מצוה שס"ד אות ה') ונשאר בצ"ע (וגם מה שכתב כת"ר שמקור דברי הרמב"ם מיומא ל"ז ע"א כיון למנחת חינוך הנ"ל). ןמכל מקום לדידן אין נפקא מינה דבלאו הכי לענין וידוי רגיל, ודאי שצריך לומר "אנא השם"