מכיון שמרן הראשל"צ בשו"ת יבי"א ח"א (חלק או"ח סימן י"ט אות י"ט) התיר השימוש במכונת שמיעה בשבת, ובלבד שידליקנה ויכוין אותה מע"ש, על כן אין לה דין מוקצה כלל, וא"כ מותר בבוקר להרכיב אותה חזרה. וכן פסק בילקוט יוסף ח"ה (עמוד רכ).
- דף הבית
- שאל את הרב
שאל את הרב
סינון
אפס
רבנים
מרן ראש הישיבה זצוק"ל (3476)
מורנו הרב משה לוי (0)
מורנו הרב צמח מאזוז (45)
מורנו הרב רחמים מאזוז (621)
הרב אליהו מאדאר (183)
הרב שלמה מועלם (392)
הרב מצליח מאזוז (901)
הרב אדיר כהן (2164)
הרב אמיר דאדוואנד (618)
הרב רזיאל כהן (1891)
הרב שלמה יהונתן מאזוז (975)
הרב יעקב כהן (621)
הרב יוסף פרץ (153)
הרב אדיר עמרוצי (4)
הרב יגאל כהן (33)
כנסים ואירועים (0)
הרב יצחק משה (4)
הרב אלדן כהן (63)
הרב עוזי מיימון (8)
הרב רפאל כהן (0)
הרב משה עטיה (84)
הרב ירון ביתאן (211)
הרב קניאל בוכריס (4)
הרב אברהם מאזוז (68)
נח בן צבי (0)
הרב תומר בוכריץ (21)
הרב יורם חדאד (31)
הרב עובדיה חן (4)
הרב משה שטר (155)
הרב יעקב מור (24)
הרב עמית גילברט (1)
הרב יוסף קויתי (1)
הרב יהונתן קויתי (48)
הרב ליאור כהן (11)
הרב אבטליון נעמן (1)
פיוטים (0)
הרב נסים מאזוז (33)
הרב יעקב מור והרב אריאל צברי (0)
הרב גיא מור (80)
הרב אריאל מימון (84)
הרב מאיר גבאי (275)
הרב שחר ישי (0)
הרב מלאכי כהן (0)
הרב לירן ישי (103)
הרב ג. רם (18)
הרב צוריאל רבי (25)
הרב אושרי חדאד (31)
הרב יאיר עזריה (12)
הרב אלעד עשוש (3)
הרב חנן קבלן (105)
הרב אריאל צברי (34)
כתב המערכת (31)
הרב ניר אריאל (1)
מרן הרב שלמה משה עמאר (0)
מורנו הרב יצחק ברדא (0)
הרב מיכאל סגרון (377)
הרב דוד עידאן (242)
הרב אורי כפיר (0)
הרב עובדיה מאזוז (5)
הרב יאיר סאלם (1)
הרב חננאל הכהן (5)
הרב אביחי נחום (10)
הרב רז צבי הרשפינוס (61)
הרב יצחק מאזוז (14)
הרב משה חדאד (78)
הרב דקל כהן (42)
הרב אהרן מאזוז (398)
הרב אוריאל דניאל (19)
הרב יאיר שמילא (0)
הרב חנוך הכהן (1024)
הרב אברהם חדאד (49)
מערכת האתר (329)
הרב אהוד מולאי (3)
הרב אלעד עידאן (6)
הרב חננאל כהן (1)
הרב דוד חיים דיין (14)
הרב דניאל יהודה (0)
הרב רפאל מאזוז (15)
הרב אלרועי כהן (0)
הרב אוריאל אסרף (1)
הרב דוד גדעון מאזוז (0)
הרב יהושע מנוחין (1)
הרב יוסף חיים נחום (13)
הרב שמואל עידאן (4)
הרב דוד עזרי (0)
הרב בנימין נקר (0)
הרב משה כהן (0)
הרב אלחנן מאדאר (4)
הרב אריאל מיכאלי (0)
הרב רחמים נמני (0)
רבי מיכאל סיטבון (0)
הרב רחמים אליה מאזוז (0)
הרב דוד דיין - R’ David Dayan (3)
הרב שמואל חורי - Rav chmoel houri (0)
הרב אלחנן עזרי (0)
הרב יניב נסיר (0)
הרב משה מאדאר (0)
רבנים שונים (16)
רבני בית ההוראה (1248)
הרב שגב ורדי (0)
הרב יצחק ישמח משה (8)
הרב יעקב צמח מאזוז (6)
הרב עדן מיכאלי (7)
הרב אופיר טנזי (0)
הרב אהרן כהן (32)
הרב אהרן מיימון (10)
נושאים
*בדרך השם* (82)
לימוד התורה (1168)
אמונה ובטחון (573)
השקפה (1662)
פרקי אבות (155)
תשובה (130)
פלא יועץ (61)
מוסר (361)
דרך הלימוד (222)
נפש האדם (5)
ספר התניא (28)
*גדולי ישראל* (394)
נשיא הישיבה מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל (48)
מרן הגאון הרב משה לוי זצ"ל (22)
הגאון הרב משה חורב זצ"ל (14)
רבי שמואל עידאן זצ"ל (0)
כללי (גדולי ישראל) (26)
רבי מאיר בעל הנס (9)
רבי שמעון בר יוחאי (17)
מרן הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל (4)
האדמו"ר מלובאוויטש זצ"ל (3)
מרן הגאון הרב בנציון אבא שאול זצ"ל (1)
הרמב"ם (4)
מרן רבנו רחמים חי חויתה הכהן זצוק"ל (2)
הגאון הצדיק רבי ינון חורי זצ"ל (2)
הגאון הצדיק רבי אליהו ענקרי זצ"ל (3)
בן איש חי (1)
מרן הגאון רבי רפאל כדיר צבאן זצ"ל (1)
מרן מייסד הישיבה רבי מצליח מאזוז זצ"ל (2)
מרן רבנו כלפון משה הכהן זצוק"ל (1)
רבנו הגדול מרן ראש הישיבה זצוק"ל (32)
מורנו עמוד ההלכה רבנו רחמים אליהו מאזוז זצוק"ל (8)
*דף היומי בחצי שעה* (2)
מסכת עירובין (133)
מסכת פסחים (120)
מסכת שקלים (21)
מסכת יומא (87)
מסכת סוכה (42)
מסכת ראש השנה (34)
מסכת ביצה (39)
מסכת ברכות (62)
מסכת שבת (156)
מסכת תענית (30)
מסכת מגילה (31)
מסכת מועד קטן (28)
מסכת חגיגה (26)
מסכת יבמות (121)
מסכת כתובות (111)
מסכת נדרים (90)
מסכת נזיר (65)
מסכת סוטה (48)
מסכת גיטין (89)
מסכת קידושין (81)
מסכת בבא קמא (119)
מסכת בבא מציעא (118)
מסכת בבא בתרא (175)
מסכת סנהדרין (112)
מסכת מכות (23)
מסכת שבועות (48)
מסכת עבודה זרה (75)
מסכת הוריות (13)
מסכת זבחים (120)
מסכת מנחות (109)
מסכת חולין (141)
מסכת בכורות (36)
בחצרות קודש - אירועים ועוד (53)
כנסים ואירועים (332)
מרן שליט"א (127)
הקבלת פני רבו (12)
מהנעשה בישיבה (86)
ההילולא (30)
ברכת הלבנה (3)
גמרא ומשנה (260)
גמרא בעיון (527)
דף יומי (הרב מאדאר) (872)
משניות (338)
תלמוד בבלי (818)
עין יעקב (89)
תלמוד ירושלמי (41)
דקדוק (603)
כְּלָלֵי הַדִּקְדּוּק (573)
ניקוד וכתיבה (707)
ביטוי האותיות (286)
נוסחאות (264)
דקדוק למתחילים (30)
האותיות (6)
כְּלָלִי (בדקדוק) (73)
האיש משה (41)
הלכה (1392)
ברכות (1119)
תפילין (342)
צומות ותעניות (265)
צדקה (224)
סת"ם (479)
תפילה (2207)
ריבית (131)
ציצית (221)
נדרים ושבועות (78)
כשרות המטבח (946)
בית כנסת (169)
הנהגת האדם (454)
תספורת (53)
מצוות התלויות בארץ (308)
שמחות (443)
קריאת התורה (207)
דברי קודש (297)
אבלות (527)
כבוד הורים (83)
סעודה (197)
מצוות נוספות (305)
ברית מילה (10)
השבת אבידה (11)
שמיטה (42)
ברכת כהנים (20)
פדיון הבן (3)
מעשר כספים (5)
כללי פסיקת ההלכה (6)
פרוזבול (2)
נטילת ידיים (3)
כשרות (30)
הפודקאסט התורני (15)
זמנים חגים ומועדים (194)
חנוכה (215)
יום טוב (115)
שבועות (114)
פסח (506)
פורים (281)
טו בשבט (27)
בין המצרים (281)
יום כיפור (154)
ימי הרחמים והסליחות (74)
ראש השנה (220)
חודש אלול (128)
הושענא רבה (18)
סוכות (198)
ראש חודש (117)
ספירת העומר (182)
שמיני עצרת ושמחת תורה (29)
חול המועד (55)
תשעה באב (66)
ד’ פרשיות (9)
ארבעה צומות (9)
שובבים (7)
יום העצמאות (8)
יום השואה (2)
יום ירושלים (0)
עשרה בטבת (2)
הגדה של פסח (23)
ליל הסדר (15)
מכירת חמץ (1)
כשרות מוצרים לפסח (1)
כללי- פסח (8)
סליחות - הלכות ופירושים (13)
קריאת הסליחות (23)
יום שכולו תורה (0)
יום הבחירות - ז' בחשון התשפ"ג (21)
יום העצמאות תשפ"ג (5)
מלאכת מבעיר (1)
ממונות - חושן משפט (113)
בית דין וערכאות (124)
דיני ממונות (9)
משניות (69)
משפחה (47)
חינוך הילדים (186)
בינו לבינה (111)
שלום בית (59)
נישואין וגירושין (17)
נ"ך המבואר עם הגאון הרב מצליח מאזוז שליט"א (5)
ספר יהושע (0)
פרשת השבוע (296)
השקפה ומוסר מהפרשה (1303)
ביאורים וחידושים על הפרשה (1652)
חק לישראל | שמו"ת (53)
פניני הזוהר על הפרשה (15)
פניני האור החיים והרבי הריי"ץ (3)
ריבית (0)
שבת (442)
מלאכות (909)
סעודות (230)
כבוד שבת (168)
תפילות השבת (251)
צאת שבת (97)
רפואה (53)
ערב שבת (168)
גוי בשבת (54)
חשמל (149)
הנהגות מוסר והשקפה (47)
משחקים (0)
טלטול חפצים (12)
קידוש (4)
הלכות שונות בהלכות שבת (156)
מוקצה (2)
מלאכת מכה בפטיש (3)
מלאכת טוחן (4)
מלאכת כותב (1)
מלאכת מלבן (3)
מלאכת צובע (3)
מלאכת סוחט (5)
מלאכת צד (1)
מלאכת גוזז (1)
מלאכת תופר (1)
מלאכת בונה (3)
מלאכת סותר (1)
מלאכת מוחק (1)
מלאכת מבשל (21)
מלאכת לש (1)
שונות (205)
כללי (2060)
צניעות (375)
מנהגים (733)
בין אדם לחבירו (738)
עיבור (81)
פיוטים (206)
באורי מילים (104)
שמות וענייניהם (359)
סגולות (47)
בריאות (5)
חלומות (12)
התקופה (2)
שיעורים בצרפתית - Cours de français (0)
פרשת השבוע ומוסר (צרפתית) - Parachat de la semaine et morale (138)
הלכה (צרפתית) - est allé (66)
חגים ומועדים (צרפתית) - Jours fériés et jours fériés (65)
גדולי ישראל (צרפתית) - Les grands d'Israël (15)
פרקי אבות (צרפתית) - Chapitres ancestraux (3)
צומות ותעניות (צרפתית) - jeûnes et pénitences (7)
תנ"ך (98)
טעמי המקרא (472)
טעמי נ"ך והפטרות (168)
לימוד הטעמים לפי פרשות - הרב אמיר דאדוונד (44)
קריאת תהלים (27)
קריאת מגילת אסתר (9)
שיר השירים (6)
עבור לשאלה מספר:
מאגר שו"ת (סה"כ 17715 שאלות)
המעניינים
אחרונים
הנצפים ביותר
אם אותם אנשים שילמו למפעל עבור זה מראש וסיכמו שישלח בדואר וידעו שנשלח כבר קודם הפסח, הרי צריכים הם לעשות מכירת חמץ ולכלול במכירה גם החבילה הנ"ל, ובמידה ועשו כן הכל טוב ויפה ואין זה בגדר חמץ שעבר עליו הפסח, אבל אם לא עשו על זה מכירת חמץ וידעו שנשלח אליהם הרי זה חמץ שעבר עליו הפסח ואסור באכילה.
מכל מקום אם לא ידע כלל שנשלח, אם כן הרי זה בגדר אנוס ויסמוך על הביטול ואין לקונסו שלא לאוכלם אחר הפסח. עי' פסקי תשובות ח"ה עמ' פה.
הרמת המתג של החשמל על ידי גוי בשבת
אסור לומר או לרמוז לגוי לעשות כן. אבל אפשר להקל אם אומרים לגוי שיכוין את השעון שבת באופן שיופעל החשמל לא מיד אלא בדרך גרמא למשל בעוד רבע שעה אז הוי שבות דשבות במקום מצוה ומותר.
ואפשר עוד להקל בדרך אחרת, אם אומרים לגוי שידליק בצורה משונה כגון שיקח מקל ויצמיד אותו למפסק החשמל וירים על ידי שידחוק המקל בכתף ולא ביד וכך אפילו נדלק מיד הוי שבות דשבות ומותר במקום מצוה.
ודע שאופנים אלו מותרים אך ורק משום שיש כאן צורך גדול של מצוה אבל סתם כך כשאין מצוה וכדומה בודאי שגם אופנים אלו אסורים בהחלט.
ואגב, כללית עיין מה שכתב מרן ראש הישיבה שליט"א בענין שעון שבת בהגהות איש מצליח שעל המשנה ברורה חלק ג' בהקדמה.
ואפשר עוד להקל בדרך אחרת, אם אומרים לגוי שידליק בצורה משונה כגון שיקח מקל ויצמיד אותו למפסק החשמל וירים על ידי שידחוק המקל בכתף ולא ביד וכך אפילו נדלק מיד הוי שבות דשבות ומותר במקום מצוה.
ודע שאופנים אלו מותרים אך ורק משום שיש כאן צורך גדול של מצוה אבל סתם כך כשאין מצוה וכדומה בודאי שגם אופנים אלו אסורים בהחלט.
ואגב, כללית עיין מה שכתב מרן ראש הישיבה שליט"א בענין שעון שבת בהגהות איש מצליח שעל המשנה ברורה חלק ג' בהקדמה.
שטיפת ידים בין אכילת גבינה לבשר
מרן בשלחן ערוך יורה דעה (סימן פ"ט סעיף ב) כתב באכל גבינה ואחריה רוצה לאכול בשר שצריך לעיין היטב בידיו שלא נתלכלכו, ואם אכן רואה שנקיים הם ולא מלוכלכים בגבינה אינו חייב מעיקר הדין לרחוץ ידיו, אבל אם הוא בלילה שאינו יכול לעיין בידיו היטב כתב "צריך לרחצם".
לכן זהו הכלל אם רואה באופן ברור שאין ידיו מלוכלכות בחלב אינו חייב בשטיפת הידים (בזמננו אפילו בלילה, כי יש אור חזק מהפלורוסנטים), אבל כל שמסופק חייב לרחוץ ולשטוף ידיו. וזהו מעיקר הדין הגמור, אבל בודאי ממידת חסידות ראוי לשטוף ידיו בכל אופן, עיין ש"ך שם (סק"ט).
לכן זהו הכלל אם רואה באופן ברור שאין ידיו מלוכלכות בחלב אינו חייב בשטיפת הידים (בזמננו אפילו בלילה, כי יש אור חזק מהפלורוסנטים), אבל כל שמסופק חייב לרחוץ ולשטוף ידיו. וזהו מעיקר הדין הגמור, אבל בודאי ממידת חסידות ראוי לשטוף ידיו בכל אופן, עיין ש"ך שם (סק"ט).
ברכת המפיל ונטילת ידיים כשקם באמצע הלילה
1. כן.
2-3. לדעת הבן איש חי אפילו כשקם לפני חצות צריך ליטול ידיו ולברך על נטילת ידיים, מיהו בילקוט יוסף העיר שכמה מהאחרונים לא הסכימו לזה בקם קודם חצות, ולכן הסיק שם שבקם קודם חצות יטול ידיו בלא ברכה דספק ברכות להקל ורק בקם אחר חצות יטול בברכה.
2-3. לדעת הבן איש חי אפילו כשקם לפני חצות צריך ליטול ידיו ולברך על נטילת ידיים, מיהו בילקוט יוסף העיר שכמה מהאחרונים לא הסכימו לזה בקם קודם חצות, ולכן הסיק שם שבקם קודם חצות יטול ידיו בלא ברכה דספק ברכות להקל ורק בקם אחר חצות יטול בברכה.
טבילת סכין שיש בו קצת חציצה בחלק של הפלסטיק
מכיון שהידית הנ"ל חייבת בטבילה כי אזלינן בתר העיקר הוא הלהב מברזל, ממילא מקבלת הידית דין הלהב בכל הדברים החוצצים. וזה פשוט. ואם כן אם המדבקה מקפידים עליה הרי שתהיה חוצצת ולא עלתה לו טבילה.
הוספת "ותודיענו" למי שהתפלל ערבית מוקדמת
צריך לומר "ותודיענו" גם בערבית שמתפלל מבעוד יום. וכמו בשבת רגילה שאם מתפלל ערבית של מוצאי שבת מבעוד יום מזכיר "אתה חוננתנו". ועיין בשלחן ערוך אורח חיים (סימן רצ"ג סעיף ג') ובספר ילקוט יוסף (שבת א' עמוד תכ"ו).
אמירת נפילת אפיים אחר השקיעה
דעת מרן ראש הישיבה שאין לומר.
הגדרת "חבר" בענין ברכת המזון
בחברותא שמסובין על שלחן אחד או מקום אחד (אף על פי שלומדים כל אחד בסטנדר אחר) הרי זה נקרא חברים שיושבים לאכול או לשתות "יחד", ולכן גם כשאחד יצא על דעת לחזור מיד וחבירו עדיין ממשיך לשתות עד שיחזור הרי זה כהניח חברים. ואפילו באחד הוי כהניח חברים כמבואר בשולחן ערוך (סימן קעח סעיף ב).
מכל מקום אם זה שניים שאינם חברותא וכל אחד יושב על שלחן אחר אפילו יושבים שלחן ליד, הרי מסתבר שאינם גדר של מסובין "יחד" דכל אחד הוא בפני עצמו, ועיקר הגעתם לכולל זה ללמוד ולא לשתות אלא שדרך אגב שותים, על כן לכאורה באופן הנ"ל האחד שיצא והניח חבירו בשלחן השני אינו כהניח חברים שהרי בפועל אין זה נקרא "שהניחו" כלל ויצטרך לברך שנית אם יצא לחוץ וכדומה.
מכל מקום אם זה שניים שאינם חברותא וכל אחד יושב על שלחן אחר אפילו יושבים שלחן ליד, הרי מסתבר שאינם גדר של מסובין "יחד" דכל אחד הוא בפני עצמו, ועיקר הגעתם לכולל זה ללמוד ולא לשתות אלא שדרך אגב שותים, על כן לכאורה באופן הנ"ל האחד שיצא והניח חבירו בשלחן השני אינו כהניח חברים שהרי בפועל אין זה נקרא "שהניחו" כלל ויצטרך לברך שנית אם יצא לחוץ וכדומה.
תפילה מקוצרת להספיק תפילה בציבור
עיין בשולחן ערוך (סימן נ"ב סעיף א') שכתב שהמאחר לבהכ"נ ומצא צבור שהיו בסוף פסוקי דזמרה, מה יעשה? יאמר פסוקי דזמרה בדילוג, היינו שיאמר "ברוך שאמר" ומזמור "אשרי יושבי ביתך" ומזמור "הללו את ה' מן השמים" מזמור הללו אל בקדשו" בלבד וידלג כל שאר המזמורים, ויאמר "ישתבח" ואח"כ יוצר אור וקריאת שמע וברכותיה ויתפלל עם הציבור. כל זה כשהגיע בסוף פסוקי דזמרה ויש לו שהות להתפלל עם הציבור אם יאמר בדלוג כמו שכתבנו, ואם גם זה דחוק קצת יכול לומר רק "ברוך שאמר", אשרי, הללו אל בקדשו, ולהשמיט "הללו את ה' מן השמים". אבל אם הגיע כשהיו הציבור באמצע ברכת יוצר המאורות כמו במקרה של השאלה ששאלת, כותב מרן בש"ע שם שידלג כל פסוקי דזמרה ויתחיל מיד מברכת יוצר אור ויקרא קריאת שמע וברכותיה ויתפלל עם הציבור. עד כאן דברי מרן שם. ואחר התפלה יאמר פסוקי דזמרה בלי ברכות ברוך שאמר וישתבח. וכל זה משום שקריאת שמע שחרית וערבית היא מן התורה, וברכותיה הן מתקנת חכמים, וגם צריך להסמיך גאולה לתפילה, לכן אי אפשר לדלג בשום אופן עם קריאת שמע וברכותיה, היינו ברכת יוצר אור ואהבת עולם ושמע ישראל ואמת ויציב וגאל ישראל. וע"ע למרן הראשל"צ בשו"ת יחוה דעת ח"ה סימן ה'.
+ טען עוד
לא מצאת את התשובה?
שלח שאלה לרב
