מכיון שמרן הראשל"צ בשו"ת יבי"א ח"א (חלק או"ח סימן י"ט אות י"ט) התיר השימוש במכונת שמיעה בשבת, ובלבד שידליקנה ויכוין אותה מע"ש, על כן אין לה דין מוקצה כלל, וא"כ מותר בבוקר להרכיב אותה חזרה. וכן פסק בילקוט יוסף ח"ה (עמוד רכ).
- דף הבית
- שאל את הרב
שאל את הרב
רבנים
נושאים
עבור לשאלה מספר:
אם אותם אנשים שילמו למפעל עבור זה מראש וסיכמו שישלח בדואר וידעו שנשלח כבר קודם הפסח, הרי צריכים הם לעשות מכירת חמץ ולכלול במכירה גם החבילה הנ"ל, ובמידה ועשו כן הכל טוב ויפה ואין זה בגדר חמץ שעבר עליו הפסח, אבל אם לא עשו על זה מכירת חמץ וידעו שנשלח אליהם הרי זה חמץ שעבר עליו הפסח ואסור באכילה.
מכל מקום אם לא ידע כלל שנשלח, אם כן הרי זה בגדר אנוס ויסמוך על הביטול ואין לקונסו שלא לאוכלם אחר הפסח. עי' פסקי תשובות ח"ה עמ' פה.
הרמת המתג של החשמל על ידי גוי בשבת
ואפשר עוד להקל בדרך אחרת, אם אומרים לגוי שידליק בצורה משונה כגון שיקח מקל ויצמיד אותו למפסק החשמל וירים על ידי שידחוק המקל בכתף ולא ביד וכך אפילו נדלק מיד הוי שבות דשבות ומותר במקום מצוה.
ודע שאופנים אלו מותרים אך ורק משום שיש כאן צורך גדול של מצוה אבל סתם כך כשאין מצוה וכדומה בודאי שגם אופנים אלו אסורים בהחלט.
ואגב, כללית עיין מה שכתב מרן ראש הישיבה שליט"א בענין שעון שבת בהגהות איש מצליח שעל המשנה ברורה חלק ג' בהקדמה.
שטיפת ידים בין אכילת גבינה לבשר
לכן זהו הכלל אם רואה באופן ברור שאין ידיו מלוכלכות בחלב אינו חייב בשטיפת הידים (בזמננו אפילו בלילה, כי יש אור חזק מהפלורוסנטים), אבל כל שמסופק חייב לרחוץ ולשטוף ידיו. וזהו מעיקר הדין הגמור, אבל בודאי ממידת חסידות ראוי לשטוף ידיו בכל אופן, עיין ש"ך שם (סק"ט).
ברכת המפיל ונטילת ידיים כשקם באמצע הלילה
2-3. לדעת הבן איש חי אפילו כשקם לפני חצות צריך ליטול ידיו ולברך על נטילת ידיים, מיהו בילקוט יוסף העיר שכמה מהאחרונים לא הסכימו לזה בקם קודם חצות, ולכן הסיק שם שבקם קודם חצות יטול ידיו בלא ברכה דספק ברכות להקל ורק בקם אחר חצות יטול בברכה.
טבילת סכין שיש בו קצת חציצה בחלק של הפלסטיק
הוספת "ותודיענו" למי שהתפלל ערבית מוקדמת
אמירת נפילת אפיים אחר השקיעה
הגדרת "חבר" בענין ברכת המזון
מכל מקום אם זה שניים שאינם חברותא וכל אחד יושב על שלחן אחר אפילו יושבים שלחן ליד, הרי מסתבר שאינם גדר של מסובין "יחד" דכל אחד הוא בפני עצמו, ועיקר הגעתם לכולל זה ללמוד ולא לשתות אלא שדרך אגב שותים, על כן לכאורה באופן הנ"ל האחד שיצא והניח חבירו בשלחן השני אינו כהניח חברים שהרי בפועל אין זה נקרא "שהניחו" כלל ויצטרך לברך שנית אם יצא לחוץ וכדומה.
תפילה מקוצרת להספיק תפילה בציבור
עיין בשולחן ערוך (סימן נ"ב סעיף א') שכתב שהמאחר לבהכ"נ ומצא צבור שהיו בסוף פסוקי דזמרה, מה יעשה? יאמר פסוקי דזמרה בדילוג, היינו שיאמר "ברוך שאמר" ומזמור "אשרי יושבי ביתך" ומזמור "הללו את ה' מן השמים" מזמור הללו אל בקדשו" בלבד וידלג כל שאר המזמורים, ויאמר "ישתבח" ואח"כ יוצר אור וקריאת שמע וברכותיה ויתפלל עם הציבור. כל זה כשהגיע בסוף פסוקי דזמרה ויש לו שהות להתפלל עם הציבור אם יאמר בדלוג כמו שכתבנו, ואם גם זה דחוק קצת יכול לומר רק "ברוך שאמר", אשרי, הללו אל בקדשו, ולהשמיט "הללו את ה' מן השמים". אבל אם הגיע כשהיו הציבור באמצע ברכת יוצר המאורות כמו במקרה של השאלה ששאלת, כותב מרן בש"ע שם שידלג כל פסוקי דזמרה ויתחיל מיד מברכת יוצר אור ויקרא קריאת שמע וברכותיה ויתפלל עם הציבור. עד כאן דברי מרן שם. ואחר התפלה יאמר פסוקי דזמרה בלי ברכות ברוך שאמר וישתבח. וכל זה משום שקריאת שמע שחרית וערבית היא מן התורה, וברכותיה הן מתקנת חכמים, וגם צריך להסמיך גאולה לתפילה, לכן אי אפשר לדלג בשום אופן עם קריאת שמע וברכותיה, היינו ברכת יוצר אור ואהבת עולם ושמע ישראל ואמת ויציב וגאל ישראל. וע"ע למרן הראשל"צ בשו"ת יחוה דעת ח"ה סימן ה'.
