לגבי לא לו

בהפטרה של חוקת שהזכרתם כתוב “ויאמרו לו לא תנחל בבית אבינו” – המילה “לו” צמודה למילה ויאמרו שלפניה, ולכן בלי דגשים מובן מה ה”לו” ומה ה”לא”. אבל בפרשת וירא “וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע” – שתי המילים באות ביחד ויש מקום להתבלבל. ואותו הדבר בפרשת האזינו “שחת לו לא בניו מומם”.
ונראה שזה כלל נכון בכל התנ”ך ראה בראשית כח א, מז יח, שמות כח לב, דברים כא טז, כג יז, כה ה, איוב לז יט, דברי הימים ב’ יח יח, חבקוק א ו, ב ו, משלי כו יז. (כמובן המקורות מחיפוש במחשב)