מקור טעמי המקרא

הטעמים מוזכרים בגמרא במגילה דף ג’ ע”א, הצורות מופיעות בתנ”ך הכי עתיק שיש כיום שהוא כתר ארם צובא. חלק משמות הטעמים מוזכרים ברש”י ברכות דף ס”ב ע”א, ונראה שכבר מאז או לפני כן היו השמות שיש לנו היום.

קשה לדעת אם המנגינה התקבלה מסיני או לא, אבל מסתבר שכן, ופשר השינויים הוא פשוט כי בכל מקום נטו קצת מהקריאה המקורית ולאט לאט השתנה. ומכל מקום יש דברים שדומים בכולם, כמו הטעמים הגבוהים והטעמים הנמוכים. ויש עוד דבר ששמתי לב אליו שהמנגינה לאשכנזים והמרוקאים היא במקאם חיג’אז, ושל הספרדים היא במקאם חוזאם שהוא מקאם שיגא שהחלק העליון נשלו הוא חיג’אז, אם כן גם בזה הכל הולך אל מקום אחד.