אי עשיית שריפת חמץ

1. יש שנהגו כן בג’רבא, עי’ בספר ה’ נסי ח”ב (סי’ יט-כ).
2. לא שמענו על מנהג כזה מעולם, ולכאורה הוא נגד ההלכה, ויש לבטלו. (ואולי מנהג זה נבע ממה ששמע שאומרים שצריך לאכילת מצה בליל הסדר (שמברכים על אכילת מצה) שתהיה שמורה ומזה הבינו שכל מצה שמורה צריך לברך עליה על אכילת מצה. ואין זה נכון).

אחינו האשכנזים קוראים אפיקומן האות מ’ בקמץ. אולם אנחנו קוראים האות מ’ בסגול או חיריק. והטעם שהוא מלשון “אפיקו מיני” ופירושו הוציאו והביאו מיני מתיקה קודם קרבן הפסח כדעת שמואל בגמרא (פסחים קיט ע”ב) עי’ למרן ראש הישיבה זצוק”ל בספר ה’ נסי (ח”ב סי’ מב) באורך.

עי’ בשו”ת שמע שלמה (ח”ד סוף סי’ יג) ובספר אהלי הלכה (עמ’ 71) ועיקר התשובה היא שמים אלה מועטים מאד שאין בהם כח להחמיץ ועוד שהם מתפרקים רק בזמן אפיה וחום התנור מונע מהם להחמיץ. ועוד שמים אלו דינם כמי פירות, שאף ביין יש אחוזי מים שהוא אחד מארבעה יסודות. ועי’ במקורות הנ”ל הענין בהרחבה.

משחת שינים צריכה כשרות לפסח כמ”ש בה’ נסי ח”ב עמ’ פג.

מאת הרב דוד נחום שליט”א

אין חובה לקחת כירים חדשות, צריך לנקות אותם היטב ואח”כ לעשות להם הגעלה. ומכל מקום טוב שיהיו כירים לפסח.

הבדלים בכשרות – אין

הבדלים במחיר – ניתן לברר אצל מאיר ברמה 050-875-4444

מרן שליט”א שורף את החמץ ביום כי מנהג משפחת מאזוז מאז ומעולם לשרוף ביום, והרוצה להמשיך במנהגו לשרוף בלילה כאן בא”י – ראשי לעשות כן.
והדברים מבוארים בספר ה’ נסי ח”ב.

לא ניתנה תורה למלאכי השרת ונראה שלא התכוונו חז”ל לרגע כמימריה שבאותו זמן זה יחמיץ. באו לאפוקי משהיה ממש

ז”ל רבנו חננאל: אמר רב יהודה הבודק “אחר שיבער הכל” צריך שיבטל בלבו מה שאינו ידוע לו עכשיו. ע”כ. ובפשטות כוונתו על הביטול של הלילה, כי אז מבטלים מה שלא ידוע, ובבוקר מבטלים גם מה שידוע כידוע. ועיין עוד בספרו של מרן שליט”א ה’ נסי ח”ב עמ’ מ”ג בהערה ותרו”ץ