פסוק לשם הסגולה

אדם שעשה את סגולת מלח העומר ביום הספירה הראשון וכן ברוב ימי הספירה בשבוע האחרון לספירה - שכח לספור לילה אחד, ולמחרת בבוקר כפי שההלכה אומרת סופר בלי ברכה וממשיך בלילה למחרת כמובן תופס את המלח וכו'השאלה היא האם הסגולה ממשיכה אף על פי ששכח לילה אחד ''בברכה'' האם הסגולה תופסת רק עם ספר עם ברכה בלילה או שמספיק הספירה כמו בסיפור פה שספר בבוקר

שלום הרב לגבי הסגולה להזכיר פסוק (עם האות ראשונה של השם ואות אחרונה) בסוף התפילה לפני יהיו לרצוןהאם אני חייב לזכור את הפסוק בעל פה על מנת שהסגולה תפעל או העיקר להגיד אותו בתפילה (ארשום אותו בסידור)?

שלום הרב לגבי הסגולה שלא ישכח שמו ליום הדין שצריך פסוק שמתחיל בשמו ונגמר בשמו האם חייב פסוק רק בעניין שבח ותפילה על מנת שהסגולה תפעל?או כל פסוק?כי קראתי בספר אז נדברו" חלק ד סימן מה שאלה עוד דבר אחד אשאל במה דנוהגים לומר בסוף שמו"ע פסוקים לשמות אנשים והוא ע"פ השל"ה, אבל צ"ע למה אין זה הפסק דאסור להפסיק באלקי נצור זולת מה דמותר בק"ש, וסתם פסוקים לכאורה ליהוי הפסק, ובשלמא הנהו פסוקים שהם דרך תפלות ובקשות ניחא דהלא רשאי להוסיף לבקש מה שירצה אבל כמה פסוקים אינם מענין זה ולמה לא חשוב הפסק. והרב ענה לו מה שיש אומרים פסוקים לאחר שמו"ע ע"פ השל"ה ע"פ סגולה, כ"ת שליט"א בעצמו כבר הרגיש בגדר הדבר. כי אם כל האמירה היתה רק בשביל סגולה הי' צודק אבל נ"ל שהסגולה הוא אם אומר בתור תפלה דוקא וגם פסוקים של שבת שם תפלה ע"ז.וגם בספר רבבות אפרים חלק ג סימן פג אמירת פסוק לשמו בסוף שמו"ע אין זה הפסק תלמידי אהרן כץ נ"י שאל מדוע כשמזכיר שמו בסוף אין זה הפסק. ונ"ל דזה דרך תפלה ובקשה ופסוקי שבח ויש ע"ז שם תפלה. ועיין אז נדברו ח"ד סימן מ"ה, ושכתב: שהסגולה היא אם אומר בתור תפלה דוקא וגם פסוקים של שבח של תפלה על זה, עכ"ל.

כידוע על המנהג הקדום שהיה בפסח שני שהיו עולים למערת הלל הזקן ומוצאים שם מים ולוקחים ממנו לרפואה ועוד שאלה - האם אין איסור לקחתם כמו לקיחת דברים מבית קברות ושמת קונה מקומו בד' אמותיו ואם לקח מהמים האם יש צורך להחזירם למקומם .

מה דעת כת"ר שליט"א לגבי גילוי אופי האדם וגילוי עתידות על ידי אבני החושן?

מהי הסגולה הבדוקה והמנוסה ביותר ללידה קלה?