תיקון קוראים
מזה שכתוב שישמע בשבת בשחרית, מובן שמדובר שטעה שיום חול. ופשוט.
מיהו דווקא בהלכה זו שדילג פסוק אל בוקרא בטעות או שינה משמעות אין הבדל בין חול לשבת.

איך מסבירים את ההבדל בין אמרות: "עם עיקש תתעקש וכו" "ברומא היה רומאי.." לבין אמרות כמו "במקום שאין אנשים השתדל להיות איש". מצד אחד אומרים להתנהג כמו רומאי אבל מצד שני אומרים שכדאי לך להתנהג כמו בן אדם
יש משנה שאומרת במקום שאין אנשים השתדל להיות איש והכוונה להנהיג אותם בדרכי יושר וכיוצא,מאידך הגמרא אומרת עלת לקרתא זיל בנימוסא כלומר אם אתה הולך לעיר תתנהג כפי מנהגיה, והכוונה כל המנהגים שאין בהם איסור והיתר