תיקון קוראים
מזה שכתוב שישמע בשבת בשחרית, מובן שמדובר שטעה שיום חול. ופשוט.
מיהו דווקא בהלכה זו שדילג פסוק אל בוקרא בטעות או שינה משמעות אין הבדל בין חול לשבת.

מדוע כתבו הפוסקים לפטור ת"ח מתעניות והסתמכו על דברי ספר "חרדים" המפורסמים, הלא קיימא לן דהעיקר כדברי המהרח"ו בשמונה שערים ואין שאר המקובלים מעלים ומורידים, וא"כ כיוון שפסק המהרח"ו בשער רוה"ק דף ז דגם ת"ח בכלל התעניות, אם כן מה סמיכה יש על דברי החרדים? .
גם תלמיד חכם כדאי שיתענה על עוונות, אלא שלא ירבה בזה, ויתענה יום אחד והשאר יפדה בצדקה כמו שכתב בספר לשון חכמים ועוד. וכן נהגו בימי השובבי"ם להתענות פעם או פעמים ולפדות השאר בצדקה. ועיין בכף החיים (סימן ר"מ אות ו'). ועיין בלשון חכמים חלק ב' בתיקון היסוד בחלק הלמוד דיבור המתחיל לשון יכו' שכתב וזה לשונו שהאדם יכול לעשות רפואה ללשון היסוד שפגם בו על ידי עץ חיים התורה דכתיב בה עץ חיים היא למזקים בה, ואינו צריך להתענות דדי לו עסק התורה. עד כאן. ולפדות התענית כנ"ל דבר השווה לכל נפש