בעיות במנין בדקדוק
אין טעם ואין תועלת בויכוחים, רק יש להראות לו בספר חזון עובדיה ימים נוראים עמוד לד’ שכתב …אבל אם קורא אות ח’ כמו אות כ’ רפויה או אות ע’ כמו אות א’ ואות ק’ כמו כ’ דגושה אין ראוי למנותו ש”ץ.

ראיתי ב"אביעה סליחות" מהדורא שלישית תשע"ב, עמוד 128: ולא תתפְרע כעובדנא בישין מנן. בהערה שם וז"ל: כצ"ל מבניין נפעל, ואם תאמר תתפָרע (בקמץ) יהיה מבניין התפעל וטעות הוא. עכ"ל. ואני תמהתי על כך שהרי פשוט שזה בניין התפְעֵל הארמי (הר' בפתח עקב הנמכת תנועה) ולא נפעל העברי. ועוד זכור לי שהבניינים בעברית ובארמית שונים ולא קיים בניין נפעל בארמית. ואיך אפשר לייחס למילים ארמיות בניינים בעברית?
כוונת מרן ראש הישבה שליט"א שהוא מבנין נפעל העברי. כלומר כשהפ"א בשוא הוא מבנין התפְעל הארמי השוה לנפעל העברי (תיפרע) וכמו: "נאסף" שתרגמו אִתְכְנֵש (במדבר י"א) וכן בעתיד "יותן" (במדבר ל"ב ה') תרגומו תִתְיְהִיב – פ"א הפועל בשוא. מה שאין כן אם יאמר "תתפרע" שאז יהיה מבנין התפעל ונמצא מחרף ומגדף חס ושלום.