תיקון קוראים
מזה שכתוב שישמע בשבת בשחרית, מובן שמדובר שטעה שיום חול. ופשוט.
מיהו דווקא בהלכה זו שדילג פסוק אל בוקרא בטעות או שינה משמעות אין הבדל בין חול לשבת.

הגמ' במגילה אומרת שאסור להניח כתובים על נביאים ונביאים על תורה. רציתי לשאול: א. שמעתי שזה נכון רק בספרים הכתובים על קלף ולא בספרים המודפסים. האם זה נכון? ב. האם יש דרגות כנ"ל בכל ספרי הקודש (למשל האם יהיה אסור להניח גמ' על משנה, ראשונים על גמ' וכדו')
א. יש דעה כזו שבספרים המודפסים אין עדיפות של זה על זה אלא קדושת כולם שווה (עיין בערך השולחן חלק יו"ד סימן רפ"ב סעיף כ"ב וסימן רפ"ג סעיף ו') אולם פוסקי דורנו חלקו עליו והעלו שגם במודפסים יש להקפיד ולהזהר בזה (עיין בספר ועלהו לא יבול עמוד רס"ט, שבט הקהתי חלק ב' סימן ש"א אות ד' עולת יצחק רצאבי (חלק ב' סימן רט"ו)וכן המנהג פשוט טכן עיקר.
ב. יש שהיו נזהרים בזה (עיין בספר לקט יושר יו"ד עמוד 59) ואומרים שדעת הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל שמצד הנהגה טובה ראוי ליזהר בזה. אולם המנהג פשוט שלא לחוש לזה כלל ובאמת אם נזהר בזה אין לדבר סוף ומה נעשה שנצא ידי חובה. (וראה מה שכתב בזה בשו"ת עולת יצחק רצאבי ח"ב סימן רט"ז). וכל שכן בספרים שלנו המודפסים שיש להקל בזה בלי שום חשש