שאלתי היא בעניין חג הסוכות - מדוע ארבעת המינים אינם מוזכרים כלל בפרק שירה, הרי אם ישנה מצווה מן התורה ליטול אותם מובן מכאן שהם חשובים, ומדוע בפרק שירה לא מופיע מה הם אומרים, ואילו באשר לתפוח - שאין מצווה מן התורה הקשורה בו - כן מופיע בפרק שירה מה הוא אומר, הרי בודאי העובדה שארבעת המינים נעדרים בפרק שירה אומרת דרשני?
בספר כנף רננים בסוף הספר כתב שזה בכלל שאלת ר' ישעיה תלמידו של ר' חנינא בן דוסא מפני מה נבחרו דווקא הפ"ה נבראים אלו לומר שירה והשאר לא נזכרו והשיבוהו מן השמים שזהו סוד שנתגלה רק לחבקוק הנביא ותו לא. עש"ב. ובלאו הכי נזכר התמר שהוא הלולב. וגם התפוח שבמקרא, לדעת רבינו תם בתוס' (שבת פ"ח ע"א בד"ה פריו) הוא אתרוג. ע"ש. ונשארו רק הדס וערבה בכלל סוד ה' ליראיו.
לא ראוי ללומדה לפני ואף אם סיים את כל הש”ס. ומרן ראש הישיבה זצ”ל היה מורה במקרה כזה שאחרי סגירת התנאים ומסיבת הוורט יתחיל בלימוד מסכת זו, ומ”מ היה אומר שסיום הש”ס יכול לעשות גם קודם שלמדה, ונימוקו עימו כי זה כל אשר יכול ללמוד כעת. ולא גרע ממי שסיים את התלמוד ולא למד מסכת כלים וכו’, שחשיב שפיר סיום הש”ס.
לכתחילה יש להפקיר את המקום לפני שתטיל ביצים. ובדיעבד בדורנו שאין אנו רגילים ביונים ואין אנו רוצים בליכלוכם יש אומדן דעת שלא כיון לזכות בהם. עי’ ויען שמואל חלק ז סי’ כה.
התרומה הייתה ל”שותפות בספר תורה” ולא לכתיבת הספר. השותפות הייתה ע”י תרומה לישיבה וכמבואר כ”ז בנוסח הצוואה של מרן רה”י זצוק”ל : א”צ לעשות ס”ת לשמי ואם רוצים להביא הכנסות לישיבה יעשו. ורק לישיבה בלבד ורק פעם אחת ולא יותר.”