תפלה על שני סוגי פירות בסדר ט"ו בשבט

פירות הדר שנקטפו מיד אחרי ט"ו בשבט

פירות הדר שחנטו לפני ט"ו בשבט ונקטפו אחרי, לאיזו שנה משתייכים לעניין תרומות ומעשרות?

מספק יש לנהוג גם לפי החנטה וגם לפי הלקיטה, אבל ללא ברכה על המעשר שני. וכן את המעשר עניים אינו חייב ליתנו להם מספק. (עיין חזון עובדיה – ברכות עמוד מ"ד).

מעבר לדף השאלה

ביאור שמות של פירות שאוכלים בט"ו בשבט

רציתי ביאור לשמות הפירות לט"ו בשבט המובאים בספר "פרי עץ הדר":

1. סרבש (חוזרר).

2. עוזרדין (זערור).
3. בטמה (פרי אלה).

עיין בספר תפארת יוסף להרב זליכה זצ"ל (על הש"ס ומאמרים שונים, עמוד שפ"ג ועמוד שפ"ח), שהאריך הרבה בביאורם מפי ספרים וסופרים, ואין בזה הכרעה ברורה ודעה אחידה. ע"ש.

מעבר לדף השאלה

עצה וברכה למעוכבת בזיווג

שמי צ. בת ח"ב בת 27 וחצי חרדית בשידוכים אני מיואשת טוטאלית מכל המצב הזה יש לציין שאני מתפללת המון מקבלת קבלות טובות משתדלת כמה שיותר להתחזק אני הולכת לשיעורי תורה קבועים תרמתי מלא כספים נסעתי מהדרום לצפון לקברי צדיקים הרב אני ממש עייפה נפשית ופיזית מכל המצב הזה יש לציין שאני בודקת כל הצעה וניפגשת.... מה עוד אפשר לעשות?

אומרים שהרב אבוחצירה עושה תקון למעוכבי זיווג בט"ו בשבט בעמוקה ומפרסמים את זה ב"קול ברמה".
אם לא הצלחת להשיגו תלכי לקבר רחל ותקראי כל התהלים ותוושעי בע"ה.

מעבר לדף השאלה

דין בישולי גויים אצל מחללי שבת

אמא שלי הזמינה אותנו משפחה חרדית לערב ט"ו בשבט בביתה לארוחה שהיא תבשל בביתה. הבעיה היא שאמא שלי ואבא שלי מחללי שבת ומפרידים בין בשר וחלב בצורה מינימלית זאת אומרת בתנור ובמיקרוגל למעשה אין הפרדה - אפיה בשרי לאחר חלבי, ולאחרונה שמעתי שאסור לאכול ממי שמחלל שבת כמו שאסור לאכול בישולי גויים. הבעיה הנוספת היא שהם אנשים טובים ואני ממש לא רוצה להכאיב להם אנחנו חייבים להם המון הכרת טוב וכסף מה עושים?

העיקר להלכה שאין איסור "בישולי גויים" בבישולי מחלל שבת (יביע אומר חלק ה' יורה דעה סימן י'). ולכן אם המוצרים עצמם כשרים – אין מניעה לאכול שם, כדלהלן:
את התנור יש להכשיר – בקשי מאמך (בצורה מכובדת) לנקותו מכל לכלוך בעין, ולהמנע מאפיה 24 שעות, ושוב להסיקו (על ריק) כחצי שעה, ורק אז לאפות בו עבורכם.
יש עוד בעיה שלא נזכרה בשאלה – בעיית האכילה בכלי ההורים, שמן הסתם אינם טבולים. איני מוצא פתרון לבעיה זו. העצה היעוצה היא לבקש מהם להשתמש בעת האירוח רק בכלים (צלחות, כוסות, סכו"ם) חד פעמים (למי בכלל יש היום סבלנות לקרצף?).

מעבר לדף השאלה

ברכת שהחיינו על האתרוג בט"ו בשבט לקטן שהגדיל

מה הדין בקטן שברך על נטילת האתרוג (בסוכות) שהחיינו, וכעת הוא הגדיל והגיע ט"ו בשבט. האם רשאי לברך שהחיינו עכשיו שהוא גדול (מאחר ושהיה קטן ברכתו היא כמעשה קוף בעלמא והוא פטור מכל המצוות ואביו חייב בדין חינוך, דומיא דספירת העומר ששם לדעת הגר"ע יוסף אינו יכול לברך מאחר והיה פטור מכל המצוות), או שאינו רשאי לברך (דומיא דגדול שבירך בסוכות שבט"ו בשבט לא יברך שנית כדעת הגר"ע יוסף משום ספק ברכות להקל, מאחר וכבר יצא ידי חובת שהחיינו בראיה של סוכות, וגם ברך שהחיינו כמו שכתב הרב שלומה קלוגר זצ"ל)?

אין לקטן זה לברך שהחיינו, שהרי סוף סוף יש מגדולי הראשונים שסוברים שמצות החינוך מוטלת גם על הבן וכבר יצא בברכתו הראשונה. ובפרט שעיקר ברכת שהחיינו תלויה בשמחה, ואין לו כעת שמחה באתרוג זה יותר משאר בני האדם. ועוד שיש אומרים שברכת שהחיינו רשות. וגם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל לא השתמש בסברתו הידועה אלא להחמיר על הקטן ולא לברך, ולא להקל ולברך.
שאלה מעשית ומצויה יותר היא לגבי ברכות התורה שבירך הקטן בבוקר שלפני היותו לבר מצוה, ובהגיע הערב נעשה בר מצוה, והברכה שבירך בבוקר אינה מועילה לחיוב דאורייתא שנולד בו בערב (והוא הדין שלא תועיל לדעת הפוסקים דחיוב הקטן מוטל רק על אביו). והעצה לזה, שיכוין לצאת ידי חובת ברכות התורה בברכת "אהבת עולם" של ערבית (עיין למרן הגר"ע יוסף זצ"ל בתשובה שבסוף ספר ילקוט יוסף – דיני חינוך קטן).

מעבר לדף השאלה

תפלה על שני סוגי פירות בסדר ט"ו בשבט

בסדר ט"ו בשבט, יש נוהגים לומר תפלה מיוחדת על כל פרי ופרי בנפרד. האם על ענבים וצימוקים המנהג הוא לומר תפלה נפרדת, או שמספיק תפלה אחת לשני סוגי הפירות?

מספיק אחת.

מעבר לדף השאלה

ט"ו בשבט שחל להיות בשבת

אם נופל ט"ו בשבט ביום שבת, האם מותר להתפלל על אתרוג נאה? שהרי אין מתפללים על צרכים אישיים בשבת?

חז"ל אסרו לשאול צרכיו בשבת, והיינו צרכיו הפרטיים אך תפלה על האתרוג זה צרכי שמים, ולכן מותר.
(ד.ט. אם הוא סוחר- אסור, שזה בגדר צרכיו פרטיים).

מעבר לדף השאלה

זמן עריכת סעודת ט"ו בשבט

מדוע נוהגים לערוך את סעודת טו בשבט, או סדר טו בשבט, דווקא בלילה, הרי את רוב סעודות המצווה אנו מקימים ביום, כמו בשבת קודש שעליה נאמר כבוד יום עדיף מכבוד לילה, סעודת פורים ביום בדווקא, ועוד, ומדוע דווקא סעודת טו בשבט נערכת בלילה.

סעודת ט"ו בשבט לא מוזכרת בשולחן ערוך ואף לא בכתבי האר"י ז"ל. וכיון שאינה אלא מנהג בעלמא, רוב העם לא ראו לנכון להפסיק את לימודיהם ועבודותיהם באמצע היום כדי לעשות סעודה זו, משא"כ בלילה שכל בני הבית נמצאים יחדיו בבית. וסמך לדבר שנוהגים לעשות הסעודה בליל ט"ו בשבט, שמעתי מהרב מישאל חיימוב מהגמרא בראש השנה (דף י"ד ע"ב) ליקט אתרוג ערב ט"ו בשבט עד שלא תבוא השמש וחזר וליקט משתבוא השמש אין תורמין ומעשרין מזה על זה, לפי שאין תורמין ומעשרין לא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש. ע"כ. הרי שעיקר קביעת המעשרות שלענין זה ט"ו בשבט הוא ר"ה, זה תלוי בעיקר בצאת הכוכבים של ליל ט"ו בשבט. ומ"מ ודאי שהרוצה לעשות סעודת פירות ביום ט"ו בשבט, הרשות בידו, ותבא עליו ברכה.

מעבר לדף השאלה

קריאת שם "שקד" לבת

ילדה שנולדה בט"ו בשבט השנה ונקראה בשם "שקד", רצינו לקבל מכם חוות דעת נוספת לגבי בחירת השם.

שם יפה.

מעבר לדף השאלה