נסיעת נשים לקברי צדיקים בחו"ל

תלמיד בכיתה ח' ניזוק הכובע שלו בידי תלמידים שלא נתפסו והמלמד העניש את כל הכיתה לשלם סך מסוים לתלמיד שיוכל לקנות כובע חדש, יש לציין כי כל התלמידים הינם בני מצוה ושאלותי הן האם המלמד / מחנך רשאי לחייב את כל התלמידים לשלם על נזק שלא הם ביצעו וכאן אני מגיע לשאלה השנייה והיא מתחום החינוך האם אין בזה נזק חינוכי שכן תלמיד שלא גרם נזק מתבקש לשלם על עברה שלא ביצע?

במסגרת עבודתי במשרד הסעות, אני עובד עם אנשים ונשים חילוניים, אני אדם חרדי. לעיתים אני צריך להתנהל מול נשים באופן אישי לזמן ממושך, הן במשרד והן בטלפון, ואף לאסוף אחת מהן מביתה למשרד, כי כרגע היא בלי רכב (זה לא באופן קבוע). אני חייב לציין שאני נזהר מאוד בהתנהלות שלי מול הנשים שעובדות איתי. ברצוני לשאול את כבוד ראש הישיבה, האם יש בעיה הלכתית בנושא? ושיורה לי כיצד לפעול במסגרת זו, כדי לא לעבור על ההלכה ולהישמר. חשוב לי לציין שאני אוהב את עבודתי ונהנה מהתפקיד והעשיה שלי שם, יש לי שם תפקיד טוב ואפשרות קידום, וכמו כן שכר טוב שבו אוכל לפרנס בכבוד את בני ביתי. ילדיי כבר גדולים ובקרוב בע"ה הם יצאו לשידוכים.

האם יכול להזיק לילד בן 10.5 אם ישחק בסופרלנד וכד' בסביבה מעורבת כדרכו של המקום הנ"ל, ובפרט שישתדל שלא לשבת ליד בנות מלבד בנות דודה שלו (בנות 7 שאינן דתיות)?

מה לעשות במצב שקרובת משפחה כמו אחות למשל שמתחתנת והם עושים ריקודים מעורבים בחתונה האם חייב לצאת מהאולם או יש היתר מפני הכבוד להישאר וכמובן לעסוק בעיניינם אחרים? בחינה היו ריקודים מעורבים ובעלי טען שחייבים להישאר (זו אחותו) כי לא נעים לצאת מוקדם וכו'?

האם מותר לקחת לבתך הקטנה ממתק וכדומה שמישהו נתן לה לאו דווקא לשם חינוך אלא כגון שרוצה לאכול או שיש בזה גזל כיון שזה שלא לידעתה?

מה מקור הנהג לג'רבאים להשאיר זקן עד חג השבועות? למה הם נוהגים כך? ואם זה מחייב כל ג'רבאי? אם זה ממש מפריע לאישה האם יש היתר להשאיר רק עד ל"ג בעומר?

יש לי ילדה בת 5.8 שאמורה לעלות לכתה א', היא ברוך ה' ילדה חכמה מאוד ולפי דברי הגננת היא יותר מוכשרת מכל בנות הגן אך עדיין לא בשלה כל כך להתמודד עם המטלות שיש בבית ספר. האם להעלות אותה לכתה א' ולעזור לה להתמודד או להשאיר אותה עוד שנה בגן?

תורם נתן סכום כסף לשליח (או לבא כוחו שיתן לשליח). השליח שמע שעליו "לתת את הכסף למשפחה פלונית" ושמע גם "ולעוד משפחות", אמנם היה לו ספק קטן לגבי הסיפא, אך כמעט היה בטוח ששמע כך, ולכן - נתן את רוב ככל הכסף לאותה "משפחה פלונית", אך חלק קטן - מספר מאות שקלים חילק למשפחות נזקקות נוספות. לאחר זמן - בא כוחו של התורם שאל את השליח: "נו נתת את הכסף למשפחה פלונית?" והשליח אמר לו - "כן נתתי כך וכך לאותה משפחה וסך מסוים למשפחות אחרות", והתורםבא כוחו אמר: "למה?! אמרתי לך רק למשפחה פלונית" וכו'. השליח אמר לבא כוח התורם "בסדר הרוב ככל נתתי להם וסך מסוים למשפחות נזקקות גם במצב קשה מאוד, תשאל את התורם אם הוא מקפיד. הלך ושאל, התורם אמר - כן אני מקפיד רציתי לתת הכל למשפחה פלונית, עכשיו מהכסף שלך תשלים להם את התרומה בגלל הטעות שעשית. האם אכן חייב השליח להשלים את התרומה מכספו שלו? יש לציין שהשליחות היתה בחינם. כמו כן יש לציין שאף שהשליח יכול לתרום את ההפרש מכספי מעשר לאותה משפחה - הוא בחור ישיבה ויקח לו זמן רב עד שישיג מעשרות בסכום הדרוש. (אגב - האם הדין היה משתנה אם השליחות הייתה בשכר).

אני רוצה לדעת לגבי הכתובה של ההורים שלי שיחיו, אחותי היתה אצל רב והוא אמר לה לבדוק את הכתובה ולראות אם היא קרועה או בלויה, לקח זמן עד שמצאנו אותה, ובאמת היא קרועה. האם זה בסדר או שזה גורם לחסימה כל שהיא במשפחה, שלמען האמת אנחנו בריאים אוהבים ומאושרים (ההורים מבוגרים וחולים) ובכל זאת לא מצליחים להתקדם לשום מקום...

אדם שנוהג לפסוק כמו מרן הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א, האם הוא צריך לנהוג לפסוק כמותו בכל דבר ועניין? וכן האם הוא צריך לפסוק כמותו רק בענינים שבהלכה או אף בעניני חינוך והשקפה? לדוגמא - רבי עובדיה יוסף פוסק שנשים חיבות במאה ברכות, בעוד שרוב הפוסקים לא פסקו כמותו, ובכן, האם אדם שפוסק כמו רבי עובדיה בכל דבר ועניין, חייב לחנך את אשתו ואת בנותיו לברך בכל יום 100 ברכות, או שמכיון שרוב הפוסקים פסקו שאשה פטורה מ100 ברכות, הוא אינו חייב לעשות זאת.