יש לי ילדה בת 5.8 שאמורה לעלות לכתה א', היא ברוך ה' ילדה חכמה מאוד ולפי דברי הגננת היא יותר מוכשרת מכל בנות הגן אך עדיין לא בשלה כל כך להתמודד עם המטלות שיש בבית ספר. האם להעלות אותה לכתה א' ולעזור לה להתמודד או להשאיר אותה עוד שנה בגן?
אם הגיל שלה הוא גבולי יש להשאירה, אולם אם היא ממוצעת בין בני גילה יש להעלותה לכתה א' ולהקנות לה דפוסי התנהגות הכוללים גם כלים להתמודדות עם מטלות. בהצלחה!
הדברים נכונים, מי שבקי בש"ס יודע שזה דרכו של ר' אליעזר, הוא אמיתי מאד ולא נושא פנים לסברא אחרת, לר' עקיבא שהיה תלמידו היה עונה לו בחריפות, ראה עוד במסכת פסחים תחילת פרק ששי, ובמסכת תענית (דף כ"ה ע"ב). אבל צריך לדעת שהתנאים היו בדרגה גבוהה מאוד מאתנו, ומי שיחשוב וישוה את הדברים לפי הדור שלנו, הוא טועה בחלט. אמרו רבותינו ז"ל אם הראשונים כמלאכים אנחנו כבני אדם. ואם הם בני אדם [שאנחנו מחשיבים אותם כך] אז אנחנו כחמורים ולא כחמורו של ר' פנחס בן יאיר שהיה יודע להריח מה מעושר או לא. ואם בינה שמעה זאת.
כדאי להעזר עם דמות שמקובלת על הורייך שתנסה לשכנעם לתת לך ללמוד בסמינר. גם שמדובר במקום שכולם בנות עדיין האוירה אינה מתאימה לך בפרט שזה הזמן לבנות את אישיותך הרוחנית ולצורך כך את זקוקה למסגרת רוחנית מתאימה דהיינו סמינר.
ברש"י על החומש פרשת בשלח (ט"ז כ"ח) "בהדי הוצא לקי כרבא" – ע"י הרשעים מתגנים הכשרים. עכ"ל. אם היה המורה בעל רוח הקודש היה אולי יודע מי הוא שהזיק וינסה לשכנעו להודות, וישלם מחיר הכובע באשר הוא כשעת הגזלה, שאם הוא משומש ושוה חצי מהמחיר של חדש, זה מה שצריך לשלם, אבל המורה עושה עונש הרתעה שיכול ע"י זה שיתברר האמת, או גם אם לא ירצו להגיד לפחות יוקיעו ביניהם את התלמידים המופרעים, ומבחינה חינוכית, אם זה לא בצורה קבועה יכול להיות שזה נכון. וכן מצאנו בענין עכן שמעל בחרם. ואמר הקב"ה ליהושע "חטא ישראל וגם עברו את בריתי…" (יהושע ז' יא).
מקום שיש בו פריצות ודאי שיכול להזיק, אף בגיל קטן, וכל שכן בגיל חינוך, וכל מראה נרשם בלבו ומוחו של הרואה, וגם להסתכל על בת דודה ההולכת בפריצות יכול להזיק. אם כי איסור ממש בהליכה לשם אין. שאם נאסור זאת, אם כן יש לאסור אף הליכה ברחובות. אלא שעלינו להשתדל להגיע למינימום של חשיפה לפריצת וכיו"ב, דהיינו רק היכן דליכא דרכא אחרינא (עיין בבא בתרא דף נ"ז ע"ב).
ולכן יש להתבונן קודם מעשה, האם הנסיעה לשם מוכרחת לילד, והאם אין מקום כזה שאין בו פריצות. וכן היכן שהחליטו שהנסיעה לשם הכרחית, כדאי לנסוע דוקא בימים שאין שם כל כך פריצות, דהיינו בחודשים שעדיין קצת קר, או בימי בין הזמנים של הישיבות, שבימים אלה על פי רוב כל מקומות אף מתמלאים באנשים שומרי תו"מ יותר מאשר ההולכים בפריצות. והחכם עיניו בראשו.
פסק מור"ם בהגהתו בשלחן ערוך חושן משפט (סימן ע"ר ס"ב): ואם נתנו מתנה לקטן הסמוך על שלחן אביו הרי היא של אביו. עד כאן. והטעם דמסתמא דעת הנותן שיהיה זה אצל הקטן על דעת אביו. ולכן מעיקר הדין מותר להורים לקחת את זה לעצמם. אבל צריך להזהר שלא יראה בעיני הקטנים כאילו גוזלים אותם וכיו"ב, שזה יכול לפגום בחינוכם.
אם הגיל שלה הוא גבולי יש להשאירה, אולם אם היא ממוצעת בין בני גילה יש להעלותה לכתה א' ולהקנות לה דפוסי התנהגות הכוללים גם כלים להתמודדות עם מטלות. בהצלחה!