הרב אדיר כהן

אין עניין לחפש בחורים ובסדקים ענינים כאלה ללא צורך אמיתי, בפרט אם אין הכוונה מגדולים. ומה גם שעברו עשרות שנים ונשתנו כמה דברים. כעת ששונאי התורה הרימו ראש מצוה לחפש את האיחוד והשלום ולהתלכד כאיש אחד נגד משנאי התורה.

כמדומה שהמנהג היותר פשוט שלא לומר, ויש שאמרו, עי’ בספר למען ידעו דורותיכם חלק א’ (פ”א הע’ 40) וחלק ב’ (פ”א סע’ כז). וגם בעדות אחרות יש לא נהגו לומר, עי’ בספר חזון עובדיה שבת ח”ב (עמ’ יג). וכן הגר”ע יוסף גופיה לא אמר בר”ה שחל בשבת כמו שכתב בגליון עונג שבת (כו אלול תשע”ו) הובא בספר למען ידעו דורותיכם ח”א הנ”ל.

אף שיש סמוכות לשיטה זו ולשיטה זו, אין נכון לעשות חלק כך וחלק כך באותה הטלית, דהוי כעין תרתי דסתרן, אמנם אין הכרח שיש כאן סתירה ממש שיתכן והוא לדעת הרמב”ם, ורק הוסיף עוד פתיל שהיה צריך להיות לבן וצבעו לחינם, מ”מ אין זה מהודר.

גם אטריות וכיוצא לא אוכלים עם לחם, ונחשב לתבשיל.

כל שהם בשבוע אחד (כגון יום ראשון כז תמוז, יום שני כח תמוז, יום חמישי א אב) אפשר לעשותם יחדיו בתאריך המוקדם. עי’ בספר נפש חיה (מע’ י’ אות ו’) וע”ע בקובץ ויען שמואל חלק כא (סי’ טז).

מתי שיהיה מי שיבנה בית המקדש ויקבץ נדחי ישראל, נכיר במשיחיותו.

אין לעשות כן. יש אותיות שלא שייך לתרגם תרגום מדויק לצרפתית כגון חי”ת. ומסתמא יהיו לו טעויות רבות. וגם בלי טעמים (ולפחות להפסיק בטעמים מפסיקים) הענין יכול להשתנות. ויש להסביר לו שבשביל לעשות נחת רוח לאביו צריך לקרוא מי שבקי בדקדוק וטעמים. ושזו הלכה! וכמו שלא יקרא בתורה כיון שלא יודע לקרוא ולא ישחט כיון שלא יודע לשחוט, הוא הדין בזה.

א. גם כדי להתפרנס לשם שמים זה לשמה.
ב. מה ששאל שכמה כאלה שמכניסים מזה כסף, שמעתי פעם ממו”ר ועט”ר מרן ראש הישיבה זצ”ל, שכיון שהטעם שיהיו עניים כדי שיכתבו “שאלמלי מתעשרין אין כותבין” (פסחים דף נ ע”ב), היום גם שמתעשרים כותבים, ואדרבא יש לו מנה רוצה מאתיים, הקב”ה נותן להתעשר מזה.

כמדומה שבזה לא נהגו שיפטור, ומה גם דמעיקרא דמילתא אין ברור שהוא חלק ממצות המילה.

איך אפשר לוותר על קינות המעוררות את הלב, ולוקחים עד שעתיים ואף פחות מזה. ביום תשעה באב אין לאן למהר, לא עובדים, ורק משתתפים בצער החורבן.

(השאלה הגיע אחרי תשעה באב, ונקווה ששנה הבאה שאלה זו תהיה מיותרת כי כבר הגאולה תגיע בעה”ו)